החינוך הערבי - תמונת מצב ומבט לעתיד

המנהיגות הערבית: חל שינוי גדול בעמדת ערביי ישראל כלפי מדינת ישראל אורח החיים הדימוקרטי משטר החוק והמשפט סייעו לתהליך ההשלמה עם קיומה של מדינת ישראל שרוצים לחיות בה. הניצוגות הערבית בכנםת תפסה מקום קבוע ומכובד ואף קשה כיום לקיים קואלציות ללא תמיכת ערביי ישראל בתהליכים מדיניים, פוליטיים וכלכליים. תחושת השייכות הגבירה מאבק למען שוויון זכויות ורוצים שהמדינה תהיה לכל אזרחיה.

מערכת החינוך במגזר הערבי: עם קום המדינה מערכת החינוך הערבית בישראל היתה דלה, היו חסרים מורים ובעלי ידע יבקום המדינה משרד החינוך הקים מחלקה לחינוך ותרבות לערבים שתפקידה להכשיר מורים למגזר. ובעקבות זה החלו רבבות ילדים ללמוד בבתי ספר אך המערכת לא היתה ערוכה לקלוט אותם. בשנות ה-60 התרחב הפער בין החינוך היהודי לערבי, בשנות ה-70 חל שינוי אשר התברר הפער בין שני המגזרים והועלו רעיונות לשיפור המצב וצמצום הפערים. בשנות ה-80 וה-90 היתה מעורבות ההורים לחינוך ילדיהם והיה החינוך בסדר העדיפיות הראשון והחלה תוכניות שיפור ושינוי כמו חומש בתחום הבינוי הציוד, תוכנית חומש לקידום החינוך הערבי, נעשו תוכניות לימוד זהות לאלה של הנהוגות במגזר היהודי וגם מותאמות לצורכי בתי ספר ערביים כמו היסטוריה ואזרחות, חדשנות חינוכית כמו יועצים התגברו על הנשירה של התלמידים בגלל השגים נמוכים, חינוך בנות עלה ורמת ההשכלה של עובדי ההוראה בחינוך הערבי עלה. היתה תופעה של תהליך הנישוי(פמיניזציה) שרוב המורים ביסודי היו מורות. התחילו גם מפקחים ערבים לעבוד ומעמד המורה השתנה והיתה בליטה לחינוך הלא פורמאלי שחל בשנות ה-60 הופעלו קייטנות על פי העקרונות החינוכיים והוקמו בתי תלמיד ונוער ומגרשי משחקים.

לפי דעתי האישית התרחשות השינויים במערכת החינוך הערבית באו כתוצאה מהצורך לאנשי חינוך ולקידום האוכלוסיה והעלאת רמתה בכל מיני תחומים חברתיים כלכליים והשכלתיים ולדעתי זה היה הישג גדול למדינה כי בעקבות חוק לימוד חובה רוב הילדים היו בבתי הספר והשתתפו הבנות בלימודים ועלה מס' המורים המוסמכים וגם אחוז התלמידים הזכאים לבגרות וגם ראיתי עלייה במס' הסטודנטים בהשכלה גבוהה הסקתי מסקנות שכתוצאה לחינוך הערבים היתה שמירה על שקט ושלום.

לדעתי גם צריך להכין אנשי חינוך מתאימים למערכת ויהיו מובילים בחברה ומועדדים את החידושים והשינויים החיוביים למערכת. ואני רואה כדי ליישם תהליכי הוראה ולמידה משמעותיים חייבים להיות אנשי חינוך מוכשרים, חכמים וחזקים וזה מאפשר למידה יעילה והולמת וזה משפר ההוראה בצורה מתמדת.

חדשנות חינוכית

חדשנות חינוכית היא תפישה ויישום של דרך פעולה, המוגדרת בחדשנית על ידי המפעילים אותה,ומבוצעת במטרה לשפר ולהיטיב את ההוויה החינוכית,ככל הניתן.

מרכיבי ההגדרה:

• התנהלות מעשית היכולה להתקיים בבית הספר
• דרך פעולה, ולא רעיונות או מוצרים (לוח חכם)
• מוגדרת על-ידי היזמים והמפעילים
• נושאת עמה הבטחה ומחויבות לשיפור
• להוביל לשיפור ככל הניתן
• ולא יצירת מהפכה כחינוך ו/או שינוי פני החברה

קשיים בהטמעה של חדשנות חינוכית

הטמעה ומיסוד מחייבים פעולה בשלוש רמות:

• רמת תקנונית - בה נקבעים כללים ונוהלי עבודה
• רמה נורמטיבית- אישור החדשנות כמהלך רצוי ומקובל
• רמה קוגניטיבית - הפנמת החידוש כמובן מאליו

קשיים

• תפקידים בליבה הטכנית חיוניים וקשה להחליפם
• תפקידים סימבוליים לא משתלבים בליבה הטכנית
• מחקר על רכז התקשוב - 70% מהמורות ייצגו אותו במפות, אבל רק 32% דייקו בייצוג. יודעים שקיים, אבל לא יודעים בדיוק מה עושה.

למה חדשנות חינוכית לא מאריכה ימים?

• ברירת המחדל מחכה ברקע
• תלויה בתוספת זמנית של משרבים
• תלויה באנשים מסוימים
• איננה נתמכת ערכית (תלבושת אחידה)

תרומותיה של חדשנות חינוכית:

• גיוס משאבים ולגיטימציה
• יצירת תדמית חיובית
• הדלקת ניצוץ בעיניים

לפי דעתי ישנם הרבה אנשים מתנגדים ומתקשים להתמודד עם חדשנות חינוכית, למשל: הטכנולוגיה החדשה, מיחשוב, תקשוב, תלבושת אחידה, אבל לדעתי וכפי שלמדתי, חדשנות חינוכית מתארת שינוי מהותי במשתנה אחד או יותר של המציאות החינוכית, שזה מוביל לשיפור רב במערכת החינוכית או בארגון הקיים.

השינוי הזה מחדש נושאים ומוסיף תפקידים יעילים לאותו ארגון. שזה תמיד מקדם גם המורים וגם התלמידים, ואני רואה בזה צעד חיובי לשיפור המערכת החיובית.

חיפוש מתקדם

נוסף על שיטות החיפוש הרגילות באינטרנט, ישנן שיטות חיפוש מתקדמות.

חיפוש מתקדם פירושו :

• חיפוש מידע גם במאגרי מידע (DataBases) ולא רק בדפי אינטרנט.
• חיפוש בקבצים שנמצאים באתר לא דרך קישורים באתר עצמו.
• שימוש במנועי חיפוש יעודיים לתחום ספציפי מבוקש.
• שימוש במנועי חיפוש הסורקים בעזרת מספר רב של מנועי חיפוש שונים במקביל.
• חיפוש במקורות מוגדרים (למשל: חיפוש רק בכותרות עיתונים, או רק באתרי חברות מסחריות וכדו').

 חיפוש מתקדם יעשה בדרך כלל בעזרת מנועי חיפוש בעלי יכולות כאלה. יש מנועי חיפוש מתקדמים שאף מצריכים התקנה של רכיב תוכנה על המחשב.

מנועי חיפוש מסוימים מציינים ליד כל תוצאה את רמת הקשר שלה לחיפוש  והסבירות שהיא תענה על הבקשה.

מתי לעבור לחיפוש מתקדם?

א.      אם מחפשים דווקא סוג מידע ספציפי: תמונה, קובץ קול, כותרת בעיתון, קובץ וידאו, כתבה, ספר וכו'.

ב.      אם מחפשים מידע רגיל ועוד לא מצאנו את המידע המבוקש בשיטת החיפוש הרגילה (חוסר מידע)

ג.       אם יש עודף מידע אבל לא מספיק רלוונטי. (ולא עזרה הוספת מילות חיפוש לצמצום מספר התוצאות מבלי לאבד את המיקוד לנושא)

ד.      אם דרוש מידע על תחום מאוד מוגדר שמראש ידוע שאין עליו הרבה חומר.

ה.     אם התקבלו במנוע חיפוש רגיל הרבה מאוד תוצאות "ומרוב עצים לא מוצאים את האתר" - ולא עזר לסנן אותן בעזרת הגדרת מילות חיפוש חדשות.

לדעתי, כפי שלמדתי על חיפוש מתקדם אפשר לגלוש באינטרנט ולחפש מידע רב באמצעות יותר משיטה, וזה נותן יכולת ומיומנות של רכישת מידע רב תוך זמן קצר ומהיר בהרבה תחומים והיבטים שונים.

מנועי חיפוש

מנוע חיפוש הוא תוכנה המשמשת לחיפוש פריטי מידע במאגר מידע גדול. כיום, היישום הנפוץ ביותר של מנועי חיפוש הוא חיפוש דפים ברשת האינטרנט, אך קיימים גם מנועי חיפוש שמטרתם לחפש במאגרי מידע הנמצאים באופן מקומי במחשב.

מנועי חיפוש פותחו החל משנת 1990. בשנת 1994 יצא לשוק WebCrawler, שהיה מנוע החיפוש הראשון שהיה הראשון ששילב חיפוש בטקסט שבגוף האתרים ולא רק בכותרות האתרים. מנוע החיפוש המסחרי הגדול של התקופה היה לייקוס, שפותח על ידי מייקל מלודין מאוניברסיטת קרנגי מלון. בעקבות הצלחתו של לייקוס פותחו מנועי חיפוש נוספים. מנועי חיפוש באינטרנט נבחנים על ידי הגולשים לפי איכות התוצאות שהם מספקים, ובהתאם לכך מאז שנת 2001 שולט מנוע החיפוש גוגל בשוק מנועי החיפוש.

מנועי החיפוש סורקים את רשת האינטרנט בחיפוש אחר דפים באמצעות שימוש בזחלן אינטרנט. הזחלן מעביר עותקים של הדפים שנסרקו למנוע האינדקס לצורך פירוק הדף למרכיביו ובניית מאגר מידע של תוכן הדפים. בעת ביצוע חיפוש נשלחת שאילתה למאגר המידע, המידע המתקבל כפלט מוצג למשתמש על פי מידת הרלוונטיות שלו כתוצאת החיפוש.

לפי דעתי מנועי חיפוש הם כלים מאוד טובים לאדם שהם תורמים מאוד ועוזרים לאַתֵר מידע ושלוף אותו בצורה מהירה.

מה זה למידה?

המושג למידה מתקשר בדרך-כלל לבית-הספר, למורים, לשיעורים וכדומה.

בפסיכולוגיה למושג למידה יש משמעות אחרת: שינויים, שחלים בנו בעקבות התנסויות שונות. שינויים אלה יאפשרו לנו בעתיד לפעול באופן אחר מזה שפעלנו קודם.

אם כן, בפסיכולוגיה המושג למידה מתייחס להתנהגויות חדשות, שנרכשות במהלך החיים. מההיבט של הפסיכולוגיה כל חיינו אנו לומדים. כך, לדוגמה, אנו לומדים להרגיש (למשל: ממה לפחד), אנחנו לומדים מיומנויות חברתיות, כישורי חיים וכדומה.

הנושאים בפרק הלמידה:

הגדרת הפסיכולוגיה את הלמידה שונה מהמובן שלה בחיי היום יום. 
ההגדרה היא: שינוי קבוע בהתנהגות הנובע מהתנסות

שינוי קבוע משמעו שאין מדובר בתופעה זמנית, חולפת, אלא בתופעה יציבה.
דוגמה: אדם, שלמד הקלדה בשיטה העיוורת, מקליד בקצב של 15 מילים בדקה. 
השינוי הוא קבוע, משום שקודם הוא לא ידע להקליד, וכעת הוא יודע להקליד.

התנהגות: כל מה שאדם עושה, חושב ומרגיש, ומבחינים בין התנהגות גלויה לבין התנהגות סמויה. כדי לבדוק אם חל שינוי קבוע בהתנהגות של פרט כלשהו, נעקוב אחרי התנהגותו הגלויה. אם כן, המדד לבדיקת הלמידה הוא הביצוע! אך ייתכן, שהלמידה תגרום לשינוי בהתנהגות הסמויה, ולכן לא יהיה לה ביטוי גלוי (זמני או קבוע)
דוגמה: לאחר שאדם צופה בחברו, המבצע התנהגות לא רצויה ונענש עליה, סביר להניח שהוא יימנע מהתנהגות זאת. אם כן, אמנם התרחשה למידה, אך אין לה ביטוי בהתנהגות הגלויה.

התנסות יכולה להיות אישית, שהלומד נטל בה חלק פעיל, או עקיפה, דהיינו: מניסיונם של אחרים.
דוגמה: לאחר שילד מקבל מחמאות על פעולה שביצע, הוא ישוב ויבצע פעולה זאת בשל המחמאות שקיבל. זאת התנסות אישית. אבל גם חברו, אשר ראה אותו מבצע את הפעולה ומקבל עליה מחמאות, יכול לבצע אותה, כדי לקבל את אותן המחמאות. החבר למד מניסיונם של אחרים.

לדעתי אני מסכימה לדברים האלה, כך שחל שינוי בעיקר בהתנהגות שזה דרך התנסות, ולדעתי ההתנסות מובילה לחיוביות לאותו אדם וגם לצופים בהתנסותו. כפי שתואר בדוגמה, וזה צעד טוב ומוביל לשינויים חיוביים בכל מיני תחומים של תהליכי למידה.

"על ספרים ומחשבים "- מהבלוג של גילה בן הר

בשבועות האחרונים קראנו כולנו את הכתבות שדנו בניתוח המחקר שמצביע על כך שקריאת ספרים מביאה להעלאת הישגי התלמידים בלימודיהם, לעומת שימוש במחשב בבית שלא בהכרח יביא להעלאת ההישגים. (לכתבות: מדה מרקר ומקפטן אינטרנט).


המסקנות שהסיקו כותבי הכתבות שגויות לטעמי ומצביעות על חוסר הבנה של הסוגיה המרכזית.

מדוע אני טוענת כך?

בעשור האחרון מתפרסמים מחקרים רבים שמצביעים על-כך שקריאת ספרים על-ידי הילדים מפתחת ומעשירה את אוצר המילים, מקנה יכולת להבנת הנקרא ומעניקה כלים לשיפור ההבעה בכתב. במקביל מראים מחקרים אחרים (מחקר לדוגמה) שעבודה באמצעות מחשב בבית-הספר ובבית יכולה גם היא לתרום להעלאת ההישגים.שימוש במחשב בבית לא בהכרח יביא לשיפור ההישגים, אך בהחלט יכול לסייע בשיפור מיומנויות העבודה מול המחשב (כמו איתור מידע, ארגון המידע ועוד) אבל אם הייתה הבניה של דרישות פעילות מול מחשב שמתחילה בבית הספר וממשיכה בבית, יש סיכוי שהיינו רואים גם שליטה טובה יותר במיומנויות וגם שיפור בהישגי התלמידים.

לא נכון לדעתי להשוות בין קריאת ספרי קריאה על-ידי התלמידים לבין עבודה מול מחשב.אלה שני רכיבים שונים לחלוטין וחובה על כולנו לחשוף את הילדים לקריאה רבה של ספרים.מבחינתי, לא רלוונטי אם הספר הוא מודפס או דיגיטלי, החשיבות היא לעודד את הילדים לקרוא כמה שיותר.

תפיסה אחרת להערכת מיומנויות של לומדים במאה ה21

אחד המאמרים המעניינים והחשובים באסופת המאמרים החדשה “21st Century Skills: Rethinking How Student Learn”,  ד"ר Douglas Reeves, מאנשי החינוך הידועים בארה"ב ( מייסד The leadership and learning center), הציע, באוספת המאמרים החדשה "מיומנויות המאה ה-21: חשיבה מחדש על איך התלמיד לומד", תפיסה פדגוגית אחרת להערכת המיומנויות של המאה ה21 . הוא מציע לגבש מחדש את מערכת ההערכה לגבי מיומנויות למידה על בסיס הנדבכים הבאים:

• למידה פעילה לא רק של מה שהתלמיד יודע אלא גם מה שהתלמיד מסוגל להפיק מהידע,
• הבנה ( כיצד הלומד יכול ליישם מעקרונות שלמד לתחום דעת זה או אחר) ,
• שיתוף בידע שנצבר ( כיצד עמיתים ללמידה חולקים ביניהם ידע שנרכש על ידם ומשלימים ידע זה) ,
• חקרנות ותגליתנות ( מה למד התלמיד מעבר לגבולות הצרים של השיעור , על אילו תפיסות שגויות התגבר הלומד וממה הפיק מכך),
• הפקה ויצירה ( אילו רעיונות, או הבנה מעמיקה יותר יכול הלומד להציע בעקבות מה שלמד או חקר ).

לא מדובר בנדבכי הערכה אותם יש למדוד באופן סדרתי , אך יש לשלב אותם בתכניות לימוד חדשניות לא רק כהערכה יחידני, אלא גם כהערכה קבוצתית של תלמידים (group assessments) . נקודת המוצא לתפיסה שמציע ד"ר Douglas Reeves היא שהתלמיד או הלומד בימינו אינו רק צרכן מידע שנדרש לעבור בחינות סטנדרטיות ונורמטיביות אלא לומד ייחודי וסקרן המסוגל לבדל עצמו ביחס לאחרים בתפיסת הידע שלו , היצירתיות ,ובדרכי הפקת המידע שהציע וגיבש.

אתרי משנה לכיתות ביה"ס- מאפיינים עיקריים באתרי האינטרנט של בתי הספר בישראל 2010

עמי סלנט כתב " אחד מהמאפיינים של התפתחות אתרי האינטרנט בבתי הספר בארץ הוא קיומם של אתרי משנה לכיתות ביה"ס, תופעה חדשה יחסית המעידה על מודעות רבה יותר של מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך ביישוב לחשיבות הנושא. מבדיקה מדגמית שערכנו בכמה עשרות אתרי בתי ספר באינטרנט נמצא כי רק כ20% מהמורים עושים שימוש בכלים המתוקשבים המוצעים להם לניהול סביבת הכיתה באינטרנט וליצירת אינטראקציה מתוקשבת עם התלמידים. עם זאת, יצוין כי לפני שנה היה היקף השימוש באתרי כיתות באינטרנט רק כ5% מכלל המורים בביה"ס. כך שבראייה כוללת יש התפתחות של הנושא ומורגשת המודעות של הנהלות בתי הספר לכך.
עוד נמצא כי במרבית הכיתות אין המורים יוצרים דיון כיתתי באינטרנט (בדומה לפורום מתוקשב) למרות שקיימים כלים מתוקשבים ידידותיים לצורך כך באתר הכיתה. המורה והמחנך הרוצה להשתמש באתר אינטרנט ולנהל אותו כקהילה לומדת יכול למצוא היום יותר מתמיד, מגוון כלים מתוקשבים שפותחו עבורו, ביניהם העלאת מסמכים משותפים, העלאת תמונות, יצירת רשימות, יצירת סקרים , העלאת משימות לכיתה, העלאת שיעורי בית לכיתה, העלאת הודעות על שיעורי בית מערכת שעות , העלאת מצגות, יצירת קישורים , יצירת דיון כיתתי באתר, תגובות התלמידים בכיתה , יצירת ספריית קבצים כיתתית ועוד. "

עבודה "מתוקשבת" של המורה מחייבת הקצאת זמן שעבורו הוא אמור להיות מתוגמל! אז מה הפלא שמורים לא יוצרים דיון כיתתי באינטרנט?

קריטריונים להערכת כלי ההערכה

תוצאות ההערכה תלויים במידה מכרעת במאפייני כלי ההערכה. כלי הערכה שאינו עומד בקרטריונים של מאפייני כלי "טוב" יכול להוביל לתוצאות ולהסקת מסקנות שגויות או מוטות שעל פיהן בנויות החלטות אסטרטיגיות שיובילו את "הארגון" לתהום.
כלי הערכה ייבדק עפ"י הקרטריונים הבאים:

אובייקטיביות
ההערכה אובייקטיבית כאשר כל האנשים שמתבססים על אותו מידע מגיעים לאותן מסקנות.

מהימנות
ההערכה מהימנה כאשר התוצאות שמתקבלות ממדידה אחת דומות מאוד לתוצאות שמתקבלות ממדידות חוזרות באותו כלי או לתוצאות שמתקבלות משימוש בכלי-הערכה דומים - בתנאי שלא חל שינוי במושא ההערכה.

תוקף
ההערכה נחשבת לתקפה כאשר כלי ההערכה בודק מה שהוא אמור לבדוק. כלומר, הנתונים שהמעריך אוסף צריכים להיות קשורים באופן ברור למושא ההערכה:
מבחן הישגים תקף במתטיקה צריך לבדוק הישגים של התלמידים במתמטיקה ולא, למשל, את ידיעת העברית שלהם.

תוקף חיצוני:
לממצאי ההערכה יש תוקף חיצוני כאשר אפשר לנבא על סמך הממצאים גם לגבי קבוצות אחרות. למשל: כאשר אפשר להשתמש בנתונים שנאספו בהפעלת התכנית בשלב הניסוי כדי לנבא על הצלחת התכנית גם בכיתות אחרות, יש להערכה תוקף חיצוני.

קריטריון החשיבות
כאשר יש שימוש בקריטריון החשיבות, המעריכים נדרשים לקבוע באיזה מושא-הערכה הם יתמקדו, ובאיזה סדר הם יציגו את שאלות ההערכה שלהם על פי סולם חשיבות.

קריטריון השימושיות
כלי הערכה צריך להיות נוח לשימוש, זול וחסכוני בזמן.

חינוך בעידן של טכנולוגיה אחוזת תזזית

ציטוטים מתוך מאמרו של פרופ' יהודה איזנברג


העידן הטכנולוגי הציב בפני החינוך אתגר שמעולם לא הוטל עליו להתמודד עמו. אין הכוונה לצורך לקלוט מחשבים, אף לא לצורך ללמוד וללמד אינטרנט, גם לא להכרח לשלב את התלמידים בשימוש במצגות Power Point או Astaund או מעבד תמלילים מסוג זה או או אחר. הכוונה היא למשהו הרבה יותר בסיסי, עמוק ומשמעותי.
החינוך הוא מעוז השמרנות. כמה קורסים וכמה מחקרים נערכו סביב הנושא של "הכנסת שינויים במערכת החינוך". קשה יותר להכניס שינויים בחינוך, מאשר בצבא, בבתי החולים, במינהל. מיניסטריונים מוקמים ומתבטלים, תרופות ושיטות ריפוי נולדות ומתות, דרגות צבאיות מתחדשות ומתבטלות (סליחה, לא מתבטלות), מיפקדות נוצרות ומשתנות. ואילו בתחום החינוך: כמה שנים נאבקו קברניטי החינוך עד שמימשו את רעיון חטיבת הביניים. וכמה בתי ספר חמקו ממבנה זה. כמה שנים נאבקו על שינויים במבנה בחינות הבגרות, ועדיין לא התרחשו שינויים של ממש. כמה שנים מנסרת באוויר השאלה מדוע תלמיד ההולך ללמוד ספרות או אומנות או מוסיקה או ציור חייב להבחן במתימטיקה, וכמה תלמידים מוכשרים נשרו ממסגרות הלימודים מפני שאין הם מוכשרים למקצוע מסוים, ספציפי, שאין לו ולא כלום עם התחום שבחרו. והשאלה תמשיך לנסר בחלל, וקובעי המדיניות ימשיכו למשוך בכתפיהם, ולהטיל את האשמה איש על רעהו.

החינוך הוא תחום ששינויים בו הם איטיים, קשים ומרים. כמה זמן לוקח כדי להחליף ספר לימוד גרוע בספר טוב? חודשים, שנים, עשרות שנים?! עד שהספר הגרוע לא יימרט ויתפרק, הוא ימשיך לשמש בבתי הספר שהוא נמצא בספריות שלהם, בלי קשר למה שמתרחש מסביב. כמה שנים וכמה כסף הושקעו בטלוויזיה החינוכית, עד שהיגיעה לשיאה, והצליחה לכבוש אחוזים בודדים מכלל התלמידים הצופים במשדרים, וכמה שנים נוספות עברו עד שגם אחוזים בודדים אלה זנחו את השימוש בכלי זה?!
והנה הגיעה הטכנולוגיה. והיא מציבה בפני החינוך אתגר מסוג חדש. לא עוד כלי זה או אחר, אלא שינוי תפיסה. הטכנולוגיה משתנה במהירות מדהימה, ועד שמערכת החינוך מתחילה להבין שמשהו התחדש, הוא כבר התיישן. ומערכת החינוך נאלצת ללמוד משהו חדש, זר, מפחיד: להחליט החלטות מהר, "בזמן אמת", בלי יכולת לדון דיונים אין-סופיים.
תחום הלומדות קרס, מסיבות שלא זה המקום לפרטן. אבל לא נערכה לו תפילת אשכבה מסודרת. לא נכתבו לו נקרולוגים, ולא חוברו לו רקוויאמים. הוא פשוט התאדה. הפך להיות מילה גסה. והחינוך, כאילו לא קרה דבר, וכאילו לא נשרפו מיליונים, עבר לנושא הבא: אינטרנט.


האינטרנט הוא כלי חזק מכל כלי אחר שעמד לרשות החינוך (והמין האנושי בכלל).  עוד לא הספיקה מערכת החינוך לעכל את האינטרנט, וכבר מושמעת בשורה חדשה: למידה מרחוק.
העוקץ של הלמידה מרחוק: כדי שלמידה מרחוק תהיה רנטבילית, צריך שיהיו מספר מינימאלי של כיתות שומעים. שידור לכיתה אחת או לשתיים, יקר ולא יהפוך להיות מכשיר עממי לכל. וככל שמספר הכיתות גדול יותר, הופך השיעור להיות שידור טלוויזיה, כי שידור המועבר לעשר כיתות אינו מאפשר שאילת שאלות. אם מכל כיתה ישאלו שני תלמידים שאלה אחת, "ייסתם" זמן השיעור בעשרים השאלות האלה, ולא יתקיים שיעור.


זאת ועוד: למידה מרחוק נחוצה באותם תחומים בהם יש מומחים בודדים, ומספר תלמידים קטן המפוזר במקומות הרבה. נורבגיה, למשל, מתמודדת עם למידה מרחוק בגלל שטחה הגדול, ופיזור האוכלוסייה המדהים הקיים בה. איזה משמעות יש לקורס הכשרה למורים שיינתן בעפולה, וישתתפו בו מורים מנהרייה (או להפך)?

הלמידה מרחוק עשויה להצטרף לסדרת הניסיונות היקרים של מערכת החינוך, ואין משמעות לדבר שהכסף בא מאיגוד התעשיינים, או ממפעל הפיס, ולא ישירות מתקציב משרד החינוך. כל ניסיון עולה בסופו של דבר למערכת החינוך, גם אם הציוד ניתן חינם. יתירה מזו: גם אם כוח האדם כולו ימומן על ידי גורמי חוץ, מערכת החינוך משלמת את הניסוי, כי בשעה שמשקיעים מאמץ בתחום א', אין משקיעים מאמץ בתחום ב'. וכל עוד לא נבדק איזה משני התחומים חשוב יותר, ההשקעה הבלתי מחושבת תעלה במחיר קידום החינוך בתחומים אחרים.

מה המסקנה? התגובה המצויה לדברים מסוג זה היא: אז אתה נגד קידמה?! לא, אינני נגד קידמה. אבל אני שואל שאלה נוספת: הרי כל בעלי התפקידים המרכזיים בחינוך למדו חינוך בשלב זה או אחר של חייהם. כולם למדו ונבחנו (ואולי אף לימדו) את התיאוריות של בלום, מייג'ר, שוואב. כולם גם שמעו על טיילר הזקן. כולם יודעים כיצד מגדירים מטרות בחינוך, ואפילו מסוגלים לנסח את המטרות במונחים אופרטיביים ("התלמיד יוכל לזהות את ההבדל", ולא, חלילה, "התלמיד יבין את ההבדל"). הם שיננו כמו תוכים את ההבדל בין ידע, הבנה, יישום, הערכה ושיפוט. הם מכירים את המאמרים של לי שולמן, את ריבוי האינטליגנציות, ואת המשמעויות של השוני התהומי בין בני אדם. מדוע כל זה נעלם כאשר מחליטים החלטות חינוכיות עתירות ממון המסוגלות לשנות סדרי עולם?

יש אפשרות, אפילו היום, להשתמש בלומדות. הגדרת מטרות מסודרת תביא את הלומדות למקום הראוי להן. יש אפשרות, אפילו היום, להפיק תועלת רבה מאינטרנט במעשה החינוכי. הגדרת מטרות מסודרת תביא את האינטרנט למקום הראוי לו. יש אפשרות, אפילו היום, להפיק תועלת רבה מלמידה מרחוק (לדעתי, בשיטה אחרת מזו שתיארתי כאן. לא שחרור מכבלי המקום בלבד, אלא שחרור מכבלי הזמן והמקום, אבל זה עניין למאמר אחר), הגדרת מטרות מסודרת תביא את הלמידה מרחוק למקום הראוי לה.

משוב ורפלקציה

בהתחלת לימודיי לנושא התקשוב והלמידה במרכז ללימודים אקאדימיים כתבתי משפט באחד הפורומים והלכתי לפיו, המשפט היה "טכנולוגיה אינה שד מהשמים", רציתי לספר בפוסט הזה כמה היה לי קשה בתחילת הדרך של הבלוג, אבל עכשיו, לשמחתי, אני מאוד מרוצה כי אני מרגישה שיש לי מרץ לכתוב אפילו פעמיים בשבוע. גיליתי שהבלוג הוא מאוד לימודי כי למדתי הרבה ידע מבלוגים של אחרים.

היתה לי הרגשה מאוד טובה ונוחה כשקראתי תגובות מעמיתיי. את האמת זה נתן לי עידוד גדול להמשיך לימודיית ובעיקר בתחום הטכנולוגי. אני רוצה להודות בפני עצמי ובפני האחרים שקיבלתי הרבה תמיכה ועידודים מהמרצים שליוו אותי בלימודי וזה נתן לי דחף להתקדם.

לפי דעתי היה רעיון מוצלח לאפשר לקבוצה אחרת להגיב על הבלוג. רציתי לספר שהייתה לי חרדה מהטכנולוגיהת ועכשיו נשברה החרדה ונעלם הפחד שהרגשתי בתחילת לימודיי.

אני אמשיך להוספת עוד חומרים לימודיים לבלוג שלי כהמשך לתהליך הלימודי וההוראתי.כמה זה טוב לצאת במשוב כל כך חיובי ואפקטיבי, עם הגשמת החלום ויישום המטרה שהאדם שם בפני עצמו.

התברר לי בסוף שהטכנולוגיה היא לא שד מהשמיים.

מה זה HTML?

HTML היא "שפת האם" של הדפדפן שלך.

כדי לקצר בסיפור, HTML הומצא בשנת 1990 על ידי מדען בשם טים ברנס-לי. מטרת שפה זו היתה להקל על מדענים באוניברסיטאות שונות לגשת זה למסמכי המחקר של זה. הפרויקט הפך להצלחה גדולה מעבר למה שטים ברנס-לי דימיין. ולמעשה על ידי המצאת ה-HTML הוא הניח את היסודות לרשת האינטרנט כפי שאנו מכירים אותה היום.

HTML היא שפה שמאפשרת הצגת מידע (למשל, מחקרים מדעיים) ברשת האינטנרט. מה שאתה רואה כשאתה צופה בדף אינטרנט זה תרגום קוד ה-HTML על ידי הדפדפן שלך. כדי לראות את קוד ה-HTML של דף אינטרנט, פשוט הקש על "View" בתפריט הראשי של הדפדפן ובחר ב-"Source".

למה HTML שימושי?

אם ברצונך ליצור אתר אינטרנט, אין אפשרות שתימנע מעבודה עם HTML. אפילו אם אתה משתמש בתוכנה לבניית אתרים, דוגמת Dreamweaver, ידע בסיסי ב-HTML יכול להפוך את חייך לקלים יותר ואת אתר האינטרנט שלך לטוב יותר.

משמעות השם HTML

• Hyper זה ההפך מלינארי. בימים הטובים - כשעכבר היה משהו שחתול תופס - תוכניות מחשב רצו בצורה לינארית: כשהתוכנה ביצעה פעולה אחת היא התקדמה לשורה הבאה ולאחר מכן, עוד שורה וכך הלאה. אבל HTML שונה - אתה יכול ללכת לאן שאתה רוצה מתי שאתה רוצה. למשל, זה לא הכרחי לבקר באתר MSN.com לפני שאתה מבקר באתר HTML.net.
• Text מסביר את עצמו.
• Mark-up זה מה שאתה עושה עם הטקסט. אתה מסמן את הטקסט באותו אופן שאתה עושה זאת בתוכנה לעריכת טקסט עם כותרות, תבליטים, טקסט מודגש וכו'.
• Language זה מה ש-HTML היא. זוהי שפה שמשתמשת בהמון מילים באנגלית.

גיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות הוא גיל מאוד רגיש וקשה, ותעניינתי להוסיף אותו לבלוג שלי.

• תקופת ההתבגרות הינה ארוכה, ומתחילה מגיל 12 שנים. היא מחולקת לשלושה תת-שלבים: מוקדמת, תיכונה ומאוחרת.
• קיימים הבדלים בין-אישיים גדולים בהתפתחות מאפייני המין המשניים, וקיימים הבדלים בין בנים לבנות. הבדלי המין המשניים מופיעים בשלב הראשון.
• ישנה עדות מחקרית לכך שישנה התמחות המיספרית אצל מתבגרים, וירידה במספר הקשרים בין תאי המוח. הדבר גורם לירידה בפלסטיות ועליה בתפקוד המוח.

• ההתפתחות הקוגניטיבית שחלה בגיל ההתבגרות מתבטאת בחשיבה מופשטת וחשיבה על יחסים בין מושגים מופשטים (כמו המשותף בין הר לאדם, או חירות לצדק). חשיבה שיטתית והיפותטית.
• תיאורית עיבוד מידע, בניגוד לפיאז'ה, סברה שהתנסות יכולה להביא לידי שיפור בקשב ובזיכרון, ושהמעבר לחשיבה פורמאלית אינו פתאומי אלא הדרגתי ומושפע מהניסיון.
• תיאורית החִברוּת מדגישה את השפעת הסביבה החברתית והאינטראקציה הבין-אישית על ההתפתחות הקוגניטיבית.

• מיומנויות קוגניטיביות אלו גורמות להתפתחות חדשה של אגוצנטריות, לפיה המתבגר יכול לדמיין מה אחרים חושבים עליו ואיך מסוגלים לראות את חסרונותיו, ואז קיימת תופעת "הקהל המדומה", שיכולה להשפיע על הביטחון העצמי והתפיסה העצמית שלו.
• מיומנויות קוגניטיביות אלו גם יוצרות שלב חשיבה מוסרית חדש שפיאז'ה קרא לו "מוסריות אוטונומית". ובמונחי קוהלברג השלימו את השלב הקונבנציונאלי. הם תופסים את המוסריות כיחסית למצב, ומכירים בקיומן של השקפות שונות בסוגיות מוסריות.
• גיל ההתבגרות מפריע, אך אינו בהכרח תקופה סוערת. מתרחש בו גיבוש זהות אישית: אימון עם קבוצת השווים, מעמד חדש במשפחה ואוטונומיה בעולם מחוץ למשפחה.

למרות שלמדתי את הקורס הזה בתואר ראשון לפני שנים אני תמיד מתעניית בנושא של גיל ההתבגרות בגלל שהמגע שלי בתחום ההוראה ובלימודים הוא עם תלמידים בחטיבת הביניים ובתיכון, שזה הגיל המדובר עליו. אני מציעה שאולי ילמדו בשנים הקרובות את נושא פסיכולוגיה התפתחותית של הילד בעידן הטכנולוגי החדש בעיקר להתייחס לגיל ההתבגרות.

אוטונומיה בית-ספרית למען יעילות ושיפור: מקרה ישראל

בקורס סוגיות במדיניות החינוך היה נושא האוטונומיה מעניין ללמוד, שמדבר על נושא השוויון יש ערך עליון, והחינוך הוא האמצעי העיקרי לאיחוד האוכלוסיה, היה צורך בבנית בתי-ספר ובאימון למורים טובים. למרכז ההחלטות ולא לגרום לאי שוויון. המעבר ממערכת חינוך ממורכזת לבתי-ספר בניהול עצמי (SPM) מחולק לשלושה שלבים.
שלב "א" (1970-1980): הרעיון המרכזי בתכנית המחודשת היה לעודד יוזמה על-מנת שמקצועות הבחירה ירכיבו 25% מתכנית הלימודים.
שלב "ב" (שנות ה 90): נכנסה יוזמה חדשה לפתח מודל של בית-ספר בניהול עצמי (SBM). ונוסדה ועדה. ובסיום דיוני הועדה סוכם שבית הספר לא יהיה אוטונומי לחלוטין.
שלב "ג": ב-2004 כוח המשימה דורש רפורמה חדשה מקיפה ורדיקלית. ההמלצה היא להשלים את מה שהתחילו בשנות ה-70 וללכת עד הסוף עם ה-SBM. מהמלצות הנוספות שקבלו תוקף היו: הארכת יום הלימודים ל-8 שעות, הורדת יום משבוע הלימודים הורדת גיל חינוך החובה לשלש, הגדרת סטנדרטים ומערכת הערכה חינוכית מרכזית חדשה, הוספת שעות ליום העבודה של המורה.
גם הרפורמה הזו הביאה לחיכוכים. גופים רבים חשו שהרפורמה מאיימת על תפקידם.

מסקנות: מחקרים מסוימים (בשלבים מוקדמים) הראו שהשיטות לא השפיעו במיוחד על שיפור המערכת. אולם התעקשותם של מורים ברחבי הארץ להישאר בשיטה מעידה על הערכה ארצית כלפי הרפורמה. שיטת ה- SBM כמדיניות לשיפור בתי-הספר תפסה תאוצה בשנות ה-1990 אולם מתחילת שנות ה-2000 העניין בה הולך ופוחת. הסיבה לכך אינה שיש מי שמטיל ספק בטיב השיטה או נכונותה הגברת היעילות של בתי-ספר באמצעות אוטונומיה וגמישות נמצאת באג'נדה של מערכת החינוך בישראל, על הכתוב. אולם באופן מעשי, היא לא מתקיימת. כיום, בתחילת 2006, הרעיונות שמאחורי ה-SBM משמשים כסלוגנים בלבד. לפי דעתי אני מתייחסת לחומר שלמדתי במאמר הזה שהשינויים במערכת החינוך לפעמים לטובת המורה והתלמיד, התרשמתי שההמלצות על הפחתת ימי הלימוד והוספת שעות הלימוד משפיעות חיובית על הישגי התלמידים.

הפרעות מובחרות אשר ניכרות בגיל הילדות או ההתבגרות

חומר זה שלמדתי בקורס פסיכולוגיה התפתחותית של הילד עניין אותי לכתוב עליו בבלוג שלי.

- אנורקסיה נרבוזה: הפרעת אכילה חמורה, מאפייניה:

• איבוד לפחות 25% מהמשקל הממוצע (הרעבה עצמית בכוונה)
• דימוי עצמי מסולף ולא מציאותי (משוכנעות שמשקלן טבעי)
• הפרעות הורמונאליות לא תקינות עקב הפסקת המחזור החודשי.

- נתונים על המחלה

• העיקר הפרעה של נערות מתבגרות
• שכיחה במעמד הבינוני יותר מאשר במעמד הנמוך
• בדרך כלל מבריקות ומוצלחות בלימודים
• קשה מאוד לטיפול בגלל האמונה של החולה שאין בעיה.

- סיבות אפשריות למחלה

• ליקויים בתפקוד ההיפותלמוס במוח, שאחראי על ויסות הרעב ומשפיע על ייצור ההורמונים.
• תיאוריות פסיכולוגיות מדגישות התעללות מינית בשלבים מוקדמים בחיים, אקלים משפחתי שמונע אוטונומיה של הילדה (כך מרגישה שהגוף שלה אינו שייך לה) ומשפחות שמדגישות קונפורמיות ושהדרך היחידה להתנגד לסמכות היא באמצעות הגוף.
• הבחירה דווקא בגוף יכולה להיות קשורה בדגש שהתרבות של היום שמה על יופי ועל הופעת הגוף.

איפה אנחנו?

גלובליזציה כתהליכים שונים

גלובליזציה כתהליך כלכלי:

• הקפיטליזם כמנגנון להתפשטות מתמדת של שווקים גורם ליצירת השוק העולמי הפועל כיחידת עבודה אחד: ככל שהשוק גדל, המחיר יורד, הביקוש עולה, השוק מתרחב


• תעבורה מהירה וזולה: רוב התוצרים המשתתפים בשוק הגלובלי הם מוצרי מידע שניתן להעבירם ממקום למקום ללא עלות, בזכות הקונקטיביות שמעניקות הטכנולוגיות הדיגיטליות.


• תופעות של איחוד שווקים, איחוד מטבעות, חברות בינלאומיות.


• בשוק העבודה: תופעות של הגירת עבודה, מיקור חוץ, עבודה מרחוק.

גלובליזציה כתהליך פוליטי:

• קיימים יותר ויותר נושאים שדורשים טיפול ברמה הגלובלית ובשת"פ בינלאומי כמו התחממות גלובלית, איכות הסביבה, טיפול בעוני, אסונות טבע, וכד'. נוצרות יותר ויותר "קהילות בינלאומיות" שעוסקות בתחומים אלו (גרין-פיס וכד')
• בגלל שהכלכלה היא גלובלית קיים אינטרס "לאומי" לשמור על מצב פוליטי יציב ברמה הבינלאומית . כל שינוי במצב פוליטי במקום כלשהו בעולם יכול להשפיע קשות על כלכלות במקום אחר על הגלובוס.
• תהליך המעביר חלק מתפקידיה של המדינה למישור הבינלאומי מחליש את מדינת הלאום כגוף האמון על הסדר והבטחון האישי של הפרט (האזרח).

גלובליזציה כתהליך תרבותי:

• תהליך של "אמריקניזציה", שמטשטש זהות מקומית/לאומית. מייצר תרבות בינלאומית אחידה. בכל מקום אותה מוזיקה, אותו לבוש, אותן תוכניות טלויזיה וכד'.
• תהליך התורם להגדלת הפערים בין אלו המחוברים לתהליך לאלו הנפגעים ממנו. "תיירים ונוודים": הנהנים מהגלובליזציה מול המתנגדים לגלובליזציה. עליית הפונדמנטליזם כריאקציה לגלובליזציה.

ELGG עוד רשת חברתית

אלגג מגיעה עם מערכת ניהול משתמשים מתקדמת, מערכת ניהול, רשת חברתית, תגים לכל פעילות באתר, תמיכה בינלאומית, תבניות מנוע מתקדמות, יישומונים והרבה יותר. אם אתה צריך פונקציות ותכונות אשר מערכת אלגג אינה מציעה בשליפה מהכובע, ישנם מספר אפשרויות:
· הוסף עוד פלגין ורכיבים, לדוגמא – בלוג, פורום, סימניות ועוד...
· פתח בעצמך תכונות, או שכור מישהו לעשות זאת בעבורך.

מה עומד מאחוריי מערכת אלגג ?
צדק, משפט וחופש !
ועכשיו ברצינות, אלגג לא עומדת מאחוריי הצהרות גדולות. אלגג היא על שם עיר בשוויצריה. אך בכל אופן אם אתה מעדיף באופציה נוספת, משמעותה הוא גם מוז (צבי אמריקאי) בשפות רבות.

מהם המקורות של מערכת אלגג ?
הגרעין של מערכת אלגג פותח בחברה הנקראת Curverider . כמערכת קוד פתוח היא התפתחה במקומות שונים ע"י מפתחים רבים.

מהם התכונות אותם אתה מקבל ?
אלגג מגיעה עם מערכת ניהול משתמשים מתקדמת, מערכת ניהול, רשת חברתית, תגים לכל פעילות באתר, תמיכה בינלאומית, תבניות מנוע מתקדמות, יישומונים והרבה יותר. פרופיל משתמש - הגדרת פרופיל משתמש לרשת חברתית וניהול שדות עפ"י הרשאות גישה. העלאת תמונה פרטית, עדכון שדות פרטיים (טלפון, כתובת, אמייל, מיקום תחביבים, כישרונות ועוד).
מערכת הרשאות פרטית למשתמש - בעזרת מערכת זו יוכל כל משתמש להגדיר הרשאת גישה לאזורים המשויכים לפרופיל המשתמש. לדוגמא כל משתמש יוכל להגדיר האם שדה מסוים בפרטיו בפרופיל האישי יהיה נגיש לקבוצות מסוימות (פרטי, לחברים, לכולם, למחוברים, לחברי הקבוצה).
פורום - מערכת פורומים מתקדמת בשליטה אישית, כל משתמש יוכל לפתוח דיון בכל נושא ולהגדיר את סטטוס הדיון בכל שלב ולאפר גישת הרשאה עפ"י קבוצות מוגדרות.
לפותח הדיון ניתנת האפשרות למחוק הודעות לא הולמות את חוקי האתר/הדיון.
סרטונים - אפשרות להעלאת קבצים מהמחשב לשרת (ניתן לנטרל אפשרות זו בכדי למנוע העלאת קבצים מרובה לאחסון האתר - מומלץ), העלאת קישורים לסרטונים באתרים מובילים
כגון: YouTube , Google video וכל אתר אחר המאפשר צירוף קבצים.
תמונות - העלאת תמונות מאתרים תומכים ו/או העלאת תמונות מהמחשב הפרטי ויצירת תיקיות פרטיות או ציבוריות , ניתנת אפשרות לתיוג התמונות והעלאת תגובות. ניתן להוסיף תוסף לדירוג תמונות.
קבוצות - יצירת קבוצות ע"י משתמשים והרשמה לקבוצות. לכל קבוצה יש אפשרות לדיונים סגורים, העלאת קבצים פרטיים לקבוצה, פתיחת בלוגים קבוצתיים, ויצירת אלבומים פרטיים לקבוצה. ניתן להגדיר דרגות הרשאה עבור כל קבוצה לצורך פרטיות ע"י מנהל הקבוצה.
העלאת קבצים - העלאת קבצים בפורמטים שונים (Word, PDF, Excel, Jpg ועוד) לצורך שיתוף בין חברי קבוצה ו\או משתמשי האתר.
פרסומות - שילוב קודי פרסומות מאתרים תומכים (Google ואחרים) בנוסף ניתן להוסיף באנרים בפורמטים תומכים לצורך מכירת שטחי פרסום והגדלת רווחים באתר.
בלוגים - פתיחת בלוגים אישיים למשתמש והעלאת מאמרים, ניתן להוסיף תגובות לבלוגים ודירוגי משתמשים.
סקרים - פתיחה וסגירה של סקרים ע"י משתמשים בכל נושא.
מערכת צ'אט - ממשק ויזואלי נעים למשתמש לצורך ניהול שיחות עם חברי המשתמש בסגנון רשת פייסבוק.
משחקים - שילוב משחקים להעברת הזמן ולחוויה ברשת, ניתן לשלב עדכון תוצאות יחסי למשתמשי האתר ו\או חברי המשתמש.
דואר - תיבת דואר פרטית למשתמש ניתן לשלב עורך תוכן מתקדם ושילוב תמונות וחיוכים בהודעות. עדכון להודעות נכנסות בכל דף אשר המשתמש נמצא ללא צורך בבדיקת תיבת הדואר.
פוסטים ברשת - שילוב הודעות מהירות ברשת בסגנון רשתות חברתיות אחרות (facebook, twitter ועוד), מה אתה חושב עכשיו ? משתמש הוא... (ניתן להגדיר שם תיבה בהתאם לדרישות ואופי האתר).
למה מערכת אלגג ולא להשתמש ברשתות חברתיות אחרות ?
כולנו יודעים כמובן כי רוב היכולות שציינו קיימות באתרים אחרים ברשתות החברתיות השונות כגון: facebook, twitter, myspace ועוד... אך כארגון אתה רוצה רשת אחת המרכזת את כל פעילי הארגון הקשורים לתוכן האתר ולאו דווקא את כל האחיינים והמשפחה שלך ברשת הזו. ברשת נפרדת כזו לארגון שלך תוכל לשלב תכנים הקשורים לאופי האתר ולהעביר מידע שתרצה להעביר באופן בלעדי רק לחברים הרלוונטיים לתוכן המפורסם.

התפתחות מוסרית על פי התיאוריה של קולברג

קולברג, שהיה תלמידו של פיאז'ה והושפע ממנו בתחום ההתפתחות המוסרית, מביא לפנינו תיאוריה, שעל פיה מחולקת התפתחות זו ל- 3 רמות, ובכל אחת מהן 2 שלבי משנה. בבסיסה של התיאוריה עמדה ההנחה שהרמה השכלית של הילד משפיעה על קצב ההתפתחות של השפיטה המוסרית- השפיטה המוסרית של ילד בעל רמה שכלית גבוהה מתפתחת בקצב מהיר יותר משפיטתו המוסרית של ילד בעל רמה שכלית נמוכה, אף על פי ששניהם בני אותו גיל. לדעתו, התפתחות החשיבה הלוגית דרושה להתפתחות החשיבה המוסרית וקובעת את גבולותיה.

המחקר של קולברג
את ההנחות המרכזיות שלו הסיק קולברג ממחקר אורך שערך, בו בדק 75 בחורים במשך כ10 שנים. במחקר הוא הציג בפני הנבדקים דילמות מוסריות העומדות בפני דמויות שונות, והעלה בפניהם שאלות בנוגע לדילמה זו. לדוגמא- הסיפור על היינץ שבפניו עמדה דילמה מוסרית כאשר אישתו גססה ממחלה קשה אך לא היה לו כסף בכדי לממן את התרופה היקרה למחלתה, על כן היה צריך להחליט אם לגנוב מהרוקח את התרופה או לא.
בניתוח התשובה של הנבדק לשאלות כמו- מה על היינץ לעשות? האם גניבה מהרוקח במקרה הזה היא מעשה רע? מדוע? לא התייחס קולברג לעצם השיפוט, אלא לנימוקים שהעלו הנבדקים להסברת שיפוטיהם- ההנמקה מורה על השלב בו הוא נמצא.

שלבי ההתפתחות
שלוש הרמות אותן מתאר קולברג הן הרמה הקדם-קונבנציונלית, הרמה הקונבנציונלית והרמה הבתר-קונבנציונלית, כשבכל אחת שני שלבים.
רמה ראשונה- מוסר קדם קונבנציונלי:
השיפוטים המוסריים ברמה זו מונחים על ידי תגובות החברה ומתאפיינים בחשיבה אוגצנטרית- ראיית העולם מנקודת המבט האישית בלבד. הרמה הזו היא הרמה של רוב הילדים מתחת לגיל 9, קצת מתבגרים ורמת עבריינים קרימינליים מתבגרים ומבוגרים.
שלב א: שלב 'הציות ועונש' שבו השיפוט המוסרי מכוון על ידי החשש מעונש וניסיון למניעתו. אין בשלב זה כבוד לסמכות, אלא כניעה לאלה שבידם הכוח להעניש, ויש לילד קושי לשקול את שתי נקודות המבט שמציבה כל דילמה מוסרית.
שלב ב: שלב 'אני ואפסי עוד' שבו השיפוט המוסרי נובע מהרצון לקבל שכר. בשלב זה הפרט נתפס כפועל ממניעים אישיים בלבד, ומודע לכך שיש נקודות מבט שונות לדילמה מוסרית, אך הבנה זו היא פשטנית מאוד.
רמה שנייה- מוסר קונבנציונלי:
ברמה זו הסדר החברתי חשוב לשיפוט המוסרי ויש לשמור עליו בכל מחיר. יש תשומת לב לכללים ולציפיות של החברה ותמיכה בסדר החברתי. הרמה הקונבנציונלית היא הרמה של רוב המתבגרים והמבוגרים שבחברתנו ובחברות אחרות.
שלב ג: שלב 'ילד טוב, ילדה טובה', שלב שבו הילד מבקש להצטייר כנחמד וטוב בעיניי אחרים, ובהתאם לכך מכוון את מעשיו. היכולת שלו לראות דברים מנקודות מבט שונות מאפשרת לו לצפות מה אנשים אחרים חושבים ומרגישים. עניינה של המוסריות בשלב זה הוא הסתגלות לציפיות של האחרים, ולכן היא מחייבת הבנה והתחשבות בנקודת הראות של הזולת.
שלב ד: שלב 'לעשות מה שצריך'. בשלב זה נוסף ממד של חובה חברתית וכבוד לסמכות. המניע המוסרי הוא רצון למנוע התערערות הסמכות והרצון להצטייר באור חיובי אינו מצומצם לאנשים פרטיים שהילד מכיר, אלא משתרע על החברה כולה.
רמה שלישית- מוסר בתר קונבנציונלי:
ברמה זו מוקד השיפוט המוסרי עובר לאדם עצמו. אלו שהגיעו אליה כבר אינם מקבלים את הציוויים המוסריים- חברתיים כמובנים מאליהם, אלא מנסים להגדיר מוסר במונחים של עקרונות וערכים מופשטים. הרמה הבתר (על) קונבנציונלית מושגת על ידי מיעוט מבוגרים, והיא מושגת לאחר גיל 20.
שלב ה: שלב 'חוזה חברתי' שבו השיפוט המוסרי נעשה מתוך הרגשת מחויבות אישית כלפי הסדר החברתי, ומושם דגש על תהליכי שיפוט המאפשרים לשנות את החוק ופרשנותו כאשר יש לכך סיבה אתית וכבדת משקל. המוסריות מעוגנת בחוזה החברתי, מכירה בזכויות הפרט ובתוקפו של החוק שהתקבל באופן דמוקרטי.
שלב ו: שלב 'בחירה אישית של עקרונות אוניברסליים'. השלב הגבוה ביותר בסולם ההתפתחות המוסרית, שבו המצפון האישי של הפרט תופס מקום מרכזי. בשלב זה עולה המוסריות לרמה של עקרונות כוללניים המדריכים את ההתנהגות, והפרט חש שעליו לנהוג לפיהם על מנת להימנע מגינוי עצמי. יכולתו של הפרט לבחון הרבה נקודות מבט מגיעה לרמה הגבוהה ביותר.

הפער הדיגיטלי בישראל

בישראל רוב האוכלוסייה משתמשת במוצרים דיגיטליים מסוימים, לכן עיקר הפער הוא בין אוכלוסיות ממוחשבות ומחוברות לאינטרנט לבין אוכלוסיות שאינן כאלה. מנתוני סקר שביצע משרד האוצר בשנת 2005 עולה כי הפער הדיגיטלי המשמעותי קיים בקבוצת בעלי ההשכלה הנמוכה (יסודית). אחריהם, בפער פחות בולט, היו בעלי הכנסה מהחמישון התחתון, מבוגרים מעל גיל 65 ויוצאי עדות המזרח - דור ראשון בארץ. אחוז המשתמשים במחשב בישראל הוא מהגבוהים באירופה. לעומת זאת ישראל נמצאת רק במקום ה-12 באחוז חדירת האינטרנט בעולם אחרי ארצות הברית, אנגליה, איטליה, צרפת, דרום קוריאה ואחרות.
בישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט "מחשב לכל ילד" לצמצום הפער הדיגיטאלי ,בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים. בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת "תפוח" המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת. בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם "להב"ה" שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת "מחשבה טובה" ששמשה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים. בשנת 2010 הוקמה עמותת "הקנטינה" שמטרתה להקים מרכז טכנולוגי, אשר יסייע לפעילות צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, תוך שימוש בקוד פתוח.

עכביש גוגל-כיצד זה עובד?

כיצד עובד הרובוט של גוגל ומה לעשות כדי שאתר אינטרנט יזכה למיקום גבוה בתוצאות החיפוש?

שיווק באינטרנט הוא תחום רחב הפונה לכמה קהלים. אחד מהקהלים הוא הרובוט של גוגל, הסורק את האתרים וחורץ את גזר דינם- מי יהיה בתוצאות הראשונות של מנוע החיפוש, ומי בקיצן. לרובוט של גוגל יש כמה עכבישים, הסוקרים את האתרים ומדרגים את מידת חשיבותם בצורה אוטומטית בהתאם לפרמטרים מסויימים.

מה בודק העכביש של גוגל לפני שהוא קובע את מיקום האתר בתוצאות החיפוש?

1. מידת הרלוונטיות של האתר לתחומו.
2. מידת הרלוונטיות של הדפים הפנימיים של האתר לנושא האתר ולדף הבית.
3. כמות הקישורים המפנים אל האתר.
4. בנייה ידידותית למנועי החיפוש- קודים ברורים, תוכן שאיננו נמצא רק בפלאש כיוון שגוגל אינו יכול לקרוא אותו, קצב הורדה סביר, אתר המתנהל בצורה תקינה מבחינת הורדות ועוד.
5. תדירות עדכון התכנים.
6. כמות התוכן באתר-האם מדובר בתכנים ארוכים ועשירים, או בתכנים קצרים ודלילים?
7. מידת הפופולאריות של האתר.

האתרים שיוצבו במקומות הגבוהים ביותר במנועי החיפוש יהיו האתרים הרלוונטיים לתחומם, שהדפים הפנימיים של האתר רלוונטיים לנושא המופיע בדף הבית של האתר, שיש להם כמות גדולה של הפניות מאתרים אחרים, שהבנייה שלהם ידידותית למנוע החיפוש ומאפשרת לגוגל לקרוא אותם, שמתעדכנים בתדירות גבוה ומלאים בתוכן עשיר.

את מידת הפופולאריות של האתר קובע העכביש לפי כמות הגולשים באתר, לפי אזכור שם האתר או מילים הייחודיות לאתר הזה באתרים אחרים ולפי כמות ההפניות שיש לאתר מאתרים אחרים.

את מידת הרלוונטיות של האתר ודפיו קובע עכביש גוגל לפי מספר פרמטרים: טייטלים, כותרות פנימיות, מילות מפתח וקישורים בדף.

כתיבת דפי WEB

אתר אינטרנט הוא אוסף קבצים הקשורים זה לזה.
הקבצים נקראים עמודי WEB ויכולים להכיל טקסטים, גרפיקה, קולות, וידאו, קבצים להורדת תוכנות, אפקטים נוספים והיפר-קישורים.
היפר-קישורים (Links) יכולים להיות טקסט או תמונה, המקשרים בין חלקים שונים של אותו עמוד, עמודים שונים באותו אתר, מסמכים שונים או אתרים שונים ברשת.
עד לפני זמן לא רב, יצירת אתר אינטרנט חייבה ידיעת שפת ה- HTML.
HTML - Hypertext Markup Language
היא אוסף פקודות היוצרות את המבנה והעיצוב של כל עמודי ה- WEB.

קובץ זה כולל תגיות = קודים המוסרים מידע כיצד יש להציג את העמוד, וכן את הכתובות של כל קובץ אחר בו השתמשת.
הכתיבה ב- HTML אמנם מאפשרת שליטה מלאה בעיצוב, אך דורשת מיומנות רבה.
כדי להקל על בניית אתרים נוצרו תוכנות שונות (עורכי דפי WEB) המנהלות את פקודות ה- HTML בעבורנו,
למשל, תוכנת ה- פרונט פייג.
גרפיקה
אלמנטים גראפיים יכולים להגיע ממקורות שונים :

תמונות סרוקות, תמונות אשר יובאו מדפיWEB אחרים ברשת האינטרנט, או גרפיקה אשר

יצרתם בעצמכם , בעזרת תוכנה גראפית כלשהי.

למרות שקיימים פורמטים (סוגים) רבים של קבצים גראפיים, רק שלושה נתמכים (מוכרים) ,

בדפי WEB :

GIF.* או JPG.* או PNG.*

מולטימדיה : קובצי קול או וידאו , משובצים בדף הWEB , באותו אופן בדיוק בו משובצות תמונות.

אם ברשותך קובץ מולטימדיה, הקפד על הפורמטים הבאים:

עבור קבצי וידאו:

*.AVI

*.MOV

עבור קבצי קול:

*.wav ; *.mid ; *.au

*.ram ; *.ra

ו פורמט *.MPG לקבצים משולבים.

האפקט השלילי של פייסבוק

ככל שהאתר הפך פופולרי יותר כך הוא הפך למקור למעשים שליליים שונים בהם פייסבוק מנסה להילחם. מעשים אלו כוללים:
גניבת זהות: נוכלים משתמשים בפייסבוק כדי להזדהות כאדם שהם לא. לאחר שהם מזדהים ככזה, הם יוצרים רשת חברתית במקום אותו האדם ומנצלים אותה לצרכים שונים כדוגמת בקשה לתרומות, קביעת פגישות פנים אל פנים המסתיימות בשוד וכן איסוף מידע מקדים לעבירה, כמו תאריכי חופשות בחו"ל לצורך פריצה. לדברי פייסבוק, ברגע שתופעה כזו מדווחת על ידי הגולשים, היא מטופלת מידית
שליחת ספאם: אפליקציות שונות בפייסבוק, המופעלות על ידי שולחי ספאם, מבקשות מהמשתמשים להכניס כתובת דואר אלקטרוני שלא כחוק. כתובות אלו מועברות לאחר מכן למפיצי הספאם העושים בהם שימוש לא חוקי לצורך שליחת ההודעות הללו. ב-24 בנובמבר מינהלת פייסבוק ניצחה בתביעה שהגישה נגד אדם גוארבז ממונטריאול, שהפעיל אפליקציות מסוג זה, וקיבלה 873 מיליוני דולרים כפיצוי.
גזענות ועידוד פשעי שנאה: פתיחת קבוצות פייסבוק הקוראות לבצע פשע שנאה נגד אוכלוסיות מסוימות:

• שבעה עמודים של קבוצות איטלקיות נאו-נאציות שקראו לפגיעה במיעוטים איטלקיים ובראשם צוענים הורדו מהאתר על ידי מנהלת פייסבוק.

• עמוד שנפתח ב-2008 על ידי תלמיד קנדי בן 14 והכריז על ה-20 בנובמבר כעל "יום הבעיטה בג'ינג'י" הביא לעשרות מקרים ברחבי ארצות הברית וקנדה בהם ג'ינג'ים נבעטו בבתי הספר ובאוניברסיטאות

התמכרות: בארצות בעולם נרשמו מקרי התמכרות קשים לרשת הפייסבוק, וארגון הבריאות הלאומי של הולנד, ה-PSCR הכריז על פייסבוק כגורם התמכרותי מדרגה 5, כשהאינטרנט עצמו הוא רק מדרגה 3. ישראל הינה מקום רביעי בעולם בשימוש הפייסבוק כאשר קנדה תופסת את המקום הראשון בטבלה.

יתרונות הלמידה מרחוק

ישנם כמה יתרונות של למידה מרחוק:

1. יתרון עיקרי בלמידה מרחוק לעומת למידה מסורתית הוא בכך שאין הגבלה על מספר התלמידים בכיתה אותם מרצה או מורה יכול ללמד, בלמידה מרחוק אין בעיה כזו. אפשר להגדיל משמעותית את כמות התלמידים שכן מרצה יכול להעביר שיעור למס' מוקדים מבלי שזו תהווה בעיה. פועל יוצא מכך הוא חסכון בכיתות לימוד ובשעות הוראה שכן תלמידים יכולים בכל זמן פנוי ללמוד ויש להם נגישות לקורס בכל זמן.
2. למידה מרחוק מהווה יתרון לאוכלוסייה רחבה שאין באפשרותה להגיע פיזית לכיתות הלימוד (למשל אנשי קריירה שמשלבים לימודים, אנשים מוגבלים פיזית, אנשים מבוגרים שאינם ניידים). אותם אנשים שאין באפשרותם להיות בכיתות מסיבות אלו ואחרות מצליחים לשלב בזמן הנוח להם ביותר, בין אורח חיים שלא יפגע להם בקריירה, משפחה וכדומה ובו זמנית מצליחים ללמוד ולא להחסיר חומר לימודי בגלל שאינם נוכחים פיזית. הלמידה מרחוק מאפשרת להם להשלים שיעורים, להגיש עבודות וגם להיות בקשר רציף עם המרצה שלהם. (JM Galusha, 1997)
3. השכלה בעידן שלנו הפכה לגורם חשוב ביותר. החינוך הוא גורם מרכזי אשר יוצר חוסר שוויון ופערים בין אנשים בעלי השכלה לבין אנשים שאין להם השכלה רשמית. פערים אלה רק הולכים וצוברים תאוצה (תמי גרומן,2006). באמצעות הלמידה מרחוק ישנה אפשרות לצמצום הפערים הסוציו אקונומיים באמצעות השקעה טכנולוגית שהולכת ונעשית פחות יקרה. כך גם לגבי אנשים שעומדים בדרישות המוסד אך אין באפשרותם הכלכלית להגיע למוסד החינוך(JM Galusha, 2003). הלמידה מרחוק מאפשרת להם להיות תלמידים וירטואליים מבלי שתפגע איכות הלמידה שלהם.
4. הלמידה מרחוק מאפשרת לכל תלמיד קצב זמן מותאם אישית. לכל תלמיד יש אפשרות לבחור במה להתמקד יותר. אם חומר לימודי לא היה מובן בכיתה ולמרצה לא הייתה אפשרות להתעכב באותה נקודה, לתלמיד יש אופציה ללמוד מהבית ולהשלים פערים. כמו כן אם מסיבה כלשהי תלמיד נעדר מהכיתה אין זה פוגע מפני שיש לו האפשרות בכל זמן ללמוד את השיעור שהועבר בכיתה (תמי גרומן,2006).

שיתוף קבצים כשיטה להקל על הסטודנטים

שיתוף קבצים היא טכנולוגיה המאפשרת למחשב המחובר לרשת מחשבים (כמו האינטרנט) להוריד קבצים הנמצאים על מחשבים אחרים (ברשות בעליהם) או לחלופין לאפשר לאחרים להוריד קבצים ממנו. יש להבדיל בין מצב זה לבין פריצה למחשבים אחרים, שבה הקבצים מורדים נגד רצונו של בעל המחשב.
מטרת תוכנות שיתופי הקבצים היא לאפשר העברת קבצים בין הגולשים. קבצים אלו יכולים להיות קבצים שהגולש עצמו יצר, או קבצים שאחרים יצרו והגיעו לידי הגולש. התוכן שמשותף משמש סטודנטים לחלוק סיכומי שיעורים מהר עם משתתפים רבים. ישנן רשתות שיתוף קבצים רבות הפועלות על-פי עקרונות שונים, ועבור רשתות רבות קיימות תוכנות שונות הפועלות עליהן.

בתי ספר בניהול עצמי

בי"ס בניהול עצמי בולט מדגיש שיפור הליכים פנימיים ושימוש בהוראה ובלמידה, וזה לצורכי החינוך. התעוררו קשיים ובעיות במעבר לניהול עצמי יצרו הריפורמות הזדמנויות רבות להגות שיטות החינוך מחדש להנהיג חידושים. בי"ס בניהול עצמי מקווים שיענה על הצרכים והאתגרים בסביבה החינוכית שמאופינת בקצב שינויים מהיר. התקווה היא שאנטלגנציה מרובה וראיה גלובלית יאפשרו לדורות חדשים ללמוד ביתר עצמאות, להיות יצרתיים יותר ולהסתגל לסביבה המשתנה. במידה רבה בי"ס בניהול עצמי מיצג את ההתקדמות ואת ישום הידע האנושי, לניהול בי"ס ולשיטות חינוך.שינוי פרדיגמה פורץ ועולה לדברי צ'נג הפרדיגמה צריכה להשתנות מפרדיגמה מסורתית בעלת זיקה למקום לפרדיגמה משולשת חדשה. גלובילזציה סיגול ופיתוח של ערכים ידע. משמעויות הגלובלזציה לחינוך צריכות להיות את מירב הרלוונטיות הגלובלית, התמיכה, המשאבים האנטלקטואליים והיוזמה בחינוך בהוראה ובלימדה וללוקליזציה שתי משמעויות, לתת צרכים מקומיים ברמת החברה או המקום והשתתפות ומעורבות ביזמות פעולות קשורות. התאמה אישית צריך לפתח ערכים ידע לענות על הצרכם האשיים המיוחדים לפתח בקרב תלמידים אנטלגנציות לעודד תלמידים ומורים ללמוד למידה עצמאית. כמעט אי אפשר למצוא הגיון בחינוך האמור בראש ובראשונה לספק מיומניות וידע.תלמידים יכולים ללמוד ממורים ממומחים ומחומרי למידה מרחבי העולם. למידה משוחזרת תהליך משמעותי לקבלת ידע ומחייב פיקוח מקרוב ובקרה. התלמידים לומדים לפי תוכנית לימודים ולפעמים כל תלמיד ילמד בנפרד. חוויות הלמידה של התלמידים בעיקרן חוויות בית ספריות מנותקות מהקהילה המקומית ומקיהלה הגלובלית, הלמידה נעשית רק בבי"ס ובסיום הלימודים מסתיים תהליך הלמידה של התלמידים.קבלת החלטות תלוית מקום ושימוש במשאבים הם האמצעים אך לא המטרות הסופיות של בית הספר בניהול עצמי. בית ספר בניהול עצמי צריך שינוי פרדיגמה .לספק סביבת למידה משולשת בעלת תמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים במטרה לפתח הלמידה העצמאית של התלמידים ואת האנטלגנציה שלהם. ליצירת ערך באמצעות ניהול עצמי של בתי הספר עלינו לתמוך בשינוי פרדיגמות החינוך של בי"ס ובמעבר לפרדיגמה חדשה שמודגשת בפיתוח האנטלגנציות של התלמידים ובפיתוח ביכולת הלימוד העצמי שלהם לאורך כל החיים והתהליך המשולש בהוראה בלימוד ובלמידה. תהליכי הגלובליזציה והלוקליזציה וההתאמה האישית בחינוך יכולים להביא משאבים מקומיים ובין לאומיים ונכסים אינטלקטואלים לכל כיתה לכל מורה ולכל תלמיד. אני תומת בשינוי פרדיגמה בשיטות ההוראה וצריך לפתח דרכי הוראה טכנולוגים שליפיהם התלמידים לומדים לפי הטכנולוגיה החדשה ולא צריך לוותר על תוכניות לימודים מסודרות שלפיהם המורה מלמד והתלמיד לומד אני מסכימה שהטכנולוגיה החדשה מסייעת לתלמידים ומעודדת הלמידה שזה עונה על הצרכים החינוכיים לשני הצדדים. בחזון החדש מסייעים לשינוי פרדגמות בחינוך ולפיתוח שיטות הוראה עתידיים.

מה זה דלישס

במשפט: דלישס הוא אתר אינטרנט שמאפשר לך לשמור אצלו את הלינקים המועדפים שאת אוספת, בעודך משוטטת באינטרנט.


השלבים לשימוש בדלישס:

1. צור שם משתמש חדש בדלישס.
2. תכנס לעמוד העזרה של דלישס ותתחיל לקרוא – כל פיסת מידע שיש שם היא בעלת ערך. (בעיקר חשוב להבין מה זה תגיות. וגם לדעת כיצד להוסיף כפתור דלישס לפיירפוקס, או לאינטרנט אקספלורר, כדי שהוספת לינק מועדף יהיה קל).

יש המון דברים מגניבים שאפשר לעשות מרגע שיש לכם משהו כמו "רשימת מועדפים על הרשת".

שקט נפשי עם השלום

כל כך הייתי שמחה כשבשרה לנו ד"ר גילה קורץ ראש החוג לתקשוב ולמידה במכללה,בשורה מאוד יפה על שני סטודנטים,אשר זכו במלגה שזה נבע כתוצאה לשיתוף הדדי ביניהם במהלך הלימודים שלהם,פרסום ההודעה הזו נתן לי הרגשת שקט נפשי,וגם נתן לי אופטימיות לעתיד שהשלום אפשרי בין שני העמים היהודי והערבי . ואנחנו בני האדם הכלי שבאמצעותו אפשר ליישם דו קיום בין שני העמים.כך ששני הצדדים יכולים לעזור אחד לשני,ולחנך את הילדים שלנו גם בבית וגם בבית-הספר לאי השנאה והקנאה ,ולחנך ילדינו על האהבה וכך שומרים על שקט נפשי לשני הצדדים.

תופעת הנשירה מבתי הספר

תופעת הנשירה מבתי הספר קיימת וידועה, אך בשנים האחרונות רואים שהתופעה התפשטה.
גם המורים וההורים מרגשים שהם לא משתלטים בצורה טובה על התלמידים ובעיקר מקרב בני נוער, ואחת הסיבות לכך חוסר השלמת השכלת יסוד אצל הרבה תלמידים משכבת הנוער.
את אוכלוסית התלמידים המוגדרים כ"בסכנת נשירה" ניתן לזהותם על פי מאפינים של נוער מנותק, חוסר הרגלי למידה, ציונים ודימוי עצמי נמוכים. מתברר שהתנהגויות בסיכון כמו שימוש בסמים, עברינות, והריון לא רצוי אצל נערות הם בעלי שיעור גבוה יותר אצל בני נוער נושר ומנותק לעומת אחרים נורמטיביים.
למשפחה משקל רב בעיצוב דמותו של הנער, אם בתוך המשפחה יש אלימות ושימוש בסמים זה מעלה את רמת החשיפה לנשירה ולמצב של "סכנת נשירה" ולבסוף גורם להריסת המשפחה.
אין לתלמיד בטחון ביתי וסביבה תומכת ואוהדת, ועוזרת. כמו כן המצב הכלכלי והסוציואקונומי משפיעים מאוד על הנער כך שמחסור בכסף ובאוכל עלול לגרום לנער לצאת ולחפש אותו ובכל בני הנוער מתחילים ניתוק פיזי ממערכת החינוך ומתחילים לנשור מבתי הספר.

משבר המורים בישראל

לפי מאמר מערכת החינוך בישראל, אשר התיחס למשבר המורים במערכת החינוך וגם על שכרו הנמוך של המורה.אני מצפה שאחרי כל השנים שחלפו על המשבר הזה , ימצאו האחראים במדינה פתרון הולם למורים, כדי שהמורים יתגברו על המשבר הכלכלי ויפסיקו לחפש על עבודה נוספת לעבודתם, כך שתהיה השקעת כל מורה אך ורק בתחום שלו ובתלמידים שלו, כך שתהליך הלמידה יהיה יותר יעיללכל תלמיד.העלאת שכרם של המורים נותן לכל מורה סיפוק כלכלי שזהמרגיע אותם מבחינה נפשית. וזה עוזר להם להתרכז יותר בעבודתם ולתלמידים שלהם ולבית ספרם .אני כמורה ותיקה מקווה שיסתיים משבר המורים כי זה לטובת המורה ,התלמיד שהוא תמיד במרכז, וגם למערכת החינוך כולה.וזה עוזר במידה רבה למניעת סיכסוכי עבודה ושביתות.

למידה שיתופית

בהתיחסות להרצאה "למידה שיתופית" שתהליך הלמידה הוא תהליך חשוב בעולם שלנו, אשר מתבצעת הלמידה ההוראתית דרך מתווך. אשר ינהל תהליך העברת המסר הרצוי לכל סוג של למידה בתחומים שונים. בתהליך הלמידה השיתופית התלמידים לומדים מהמורה, גם המורה לומד מהתלמידים, גם התלמידים לומדים אחד מהשני (אינטראקציות). וצריך להדגיש שבמצבים מסוימים זה מאוד יעיל לשני הצדדים גם למורה גם לתלמיד.וזה מביא לישום המטרה של העברת חומר הלמידה וקליטתו ליעד הדרוש.למידה שיתופית בה מספר אנשים עובדים ולומדים ביחד כדי למצוא משמעות, לחקור נושא לשפר מיומנויות ועוד.זה סוג של למידה יעילה, טובה, איכותית,וישנו בה איזון.
מטרותיה של למידה שיתופית מתפרשות על פני כמה תחומים כמו חיזוק הישיגי התלמידים, שיפור יחסים חברתיים בכיתה, שיפור בחשיבה הקוגניטיבית, וגם ישנה עזרה הדדית בין החברים שזה מעצב התנהגות התלמידים להיבטים חיוביים.

מטרות הבלוג

זהו בלוג הראשון שבניתי וזאת פעם ראשונה שאני משתתפת בעולם הבלוגים שזאת חוויה מאתגרת, מרתקת ומענינת וזה מעודד אותי להתעניין בתחום הטכנולוגי בכלל ובעולם התקשוב בפרט.
בלוג זה הינו כלי שילווה אותי במהלך לימודי האקדמים ויעזור לי לשתף רעיונות ודעות בצורה אפקטיבית.
בשלבים מתקדמים אעלה נושאים בתחום עבודתי שיעזרו לתלמידים רבים בלמידה בתחומים שונים בתהליך הוראתי יעיל ומוצלח.