משוב ורפלקציה

בהתחלת לימודיי לנושא התקשוב והלמידה במרכז ללימודים אקאדימיים כתבתי משפט באחד הפורומים והלכתי לפיו, המשפט היה "טכנולוגיה אינה שד מהשמים", רציתי לספר בפוסט הזה כמה היה לי קשה בתחילת הדרך של הבלוג, אבל עכשיו, לשמחתי, אני מאוד מרוצה כי אני מרגישה שיש לי מרץ לכתוב אפילו פעמיים בשבוע. גיליתי שהבלוג הוא מאוד לימודי כי למדתי הרבה ידע מבלוגים של אחרים.

היתה לי הרגשה מאוד טובה ונוחה כשקראתי תגובות מעמיתיי. את האמת זה נתן לי עידוד גדול להמשיך לימודיית ובעיקר בתחום הטכנולוגי. אני רוצה להודות בפני עצמי ובפני האחרים שקיבלתי הרבה תמיכה ועידודים מהמרצים שליוו אותי בלימודי וזה נתן לי דחף להתקדם.

לפי דעתי היה רעיון מוצלח לאפשר לקבוצה אחרת להגיב על הבלוג. רציתי לספר שהייתה לי חרדה מהטכנולוגיהת ועכשיו נשברה החרדה ונעלם הפחד שהרגשתי בתחילת לימודיי.

אני אמשיך להוספת עוד חומרים לימודיים לבלוג שלי כהמשך לתהליך הלימודי וההוראתי.כמה זה טוב לצאת במשוב כל כך חיובי ואפקטיבי, עם הגשמת החלום ויישום המטרה שהאדם שם בפני עצמו.

התברר לי בסוף שהטכנולוגיה היא לא שד מהשמיים.

מה זה HTML?

HTML היא "שפת האם" של הדפדפן שלך.

כדי לקצר בסיפור, HTML הומצא בשנת 1990 על ידי מדען בשם טים ברנס-לי. מטרת שפה זו היתה להקל על מדענים באוניברסיטאות שונות לגשת זה למסמכי המחקר של זה. הפרויקט הפך להצלחה גדולה מעבר למה שטים ברנס-לי דימיין. ולמעשה על ידי המצאת ה-HTML הוא הניח את היסודות לרשת האינטרנט כפי שאנו מכירים אותה היום.

HTML היא שפה שמאפשרת הצגת מידע (למשל, מחקרים מדעיים) ברשת האינטנרט. מה שאתה רואה כשאתה צופה בדף אינטרנט זה תרגום קוד ה-HTML על ידי הדפדפן שלך. כדי לראות את קוד ה-HTML של דף אינטרנט, פשוט הקש על "View" בתפריט הראשי של הדפדפן ובחר ב-"Source".

למה HTML שימושי?

אם ברצונך ליצור אתר אינטרנט, אין אפשרות שתימנע מעבודה עם HTML. אפילו אם אתה משתמש בתוכנה לבניית אתרים, דוגמת Dreamweaver, ידע בסיסי ב-HTML יכול להפוך את חייך לקלים יותר ואת אתר האינטרנט שלך לטוב יותר.

משמעות השם HTML

• Hyper זה ההפך מלינארי. בימים הטובים - כשעכבר היה משהו שחתול תופס - תוכניות מחשב רצו בצורה לינארית: כשהתוכנה ביצעה פעולה אחת היא התקדמה לשורה הבאה ולאחר מכן, עוד שורה וכך הלאה. אבל HTML שונה - אתה יכול ללכת לאן שאתה רוצה מתי שאתה רוצה. למשל, זה לא הכרחי לבקר באתר MSN.com לפני שאתה מבקר באתר HTML.net.
• Text מסביר את עצמו.
• Mark-up זה מה שאתה עושה עם הטקסט. אתה מסמן את הטקסט באותו אופן שאתה עושה זאת בתוכנה לעריכת טקסט עם כותרות, תבליטים, טקסט מודגש וכו'.
• Language זה מה ש-HTML היא. זוהי שפה שמשתמשת בהמון מילים באנגלית.

גיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות הוא גיל מאוד רגיש וקשה, ותעניינתי להוסיף אותו לבלוג שלי.

• תקופת ההתבגרות הינה ארוכה, ומתחילה מגיל 12 שנים. היא מחולקת לשלושה תת-שלבים: מוקדמת, תיכונה ומאוחרת.
• קיימים הבדלים בין-אישיים גדולים בהתפתחות מאפייני המין המשניים, וקיימים הבדלים בין בנים לבנות. הבדלי המין המשניים מופיעים בשלב הראשון.
• ישנה עדות מחקרית לכך שישנה התמחות המיספרית אצל מתבגרים, וירידה במספר הקשרים בין תאי המוח. הדבר גורם לירידה בפלסטיות ועליה בתפקוד המוח.

• ההתפתחות הקוגניטיבית שחלה בגיל ההתבגרות מתבטאת בחשיבה מופשטת וחשיבה על יחסים בין מושגים מופשטים (כמו המשותף בין הר לאדם, או חירות לצדק). חשיבה שיטתית והיפותטית.
• תיאורית עיבוד מידע, בניגוד לפיאז'ה, סברה שהתנסות יכולה להביא לידי שיפור בקשב ובזיכרון, ושהמעבר לחשיבה פורמאלית אינו פתאומי אלא הדרגתי ומושפע מהניסיון.
• תיאורית החִברוּת מדגישה את השפעת הסביבה החברתית והאינטראקציה הבין-אישית על ההתפתחות הקוגניטיבית.

• מיומנויות קוגניטיביות אלו גורמות להתפתחות חדשה של אגוצנטריות, לפיה המתבגר יכול לדמיין מה אחרים חושבים עליו ואיך מסוגלים לראות את חסרונותיו, ואז קיימת תופעת "הקהל המדומה", שיכולה להשפיע על הביטחון העצמי והתפיסה העצמית שלו.
• מיומנויות קוגניטיביות אלו גם יוצרות שלב חשיבה מוסרית חדש שפיאז'ה קרא לו "מוסריות אוטונומית". ובמונחי קוהלברג השלימו את השלב הקונבנציונאלי. הם תופסים את המוסריות כיחסית למצב, ומכירים בקיומן של השקפות שונות בסוגיות מוסריות.
• גיל ההתבגרות מפריע, אך אינו בהכרח תקופה סוערת. מתרחש בו גיבוש זהות אישית: אימון עם קבוצת השווים, מעמד חדש במשפחה ואוטונומיה בעולם מחוץ למשפחה.

למרות שלמדתי את הקורס הזה בתואר ראשון לפני שנים אני תמיד מתעניית בנושא של גיל ההתבגרות בגלל שהמגע שלי בתחום ההוראה ובלימודים הוא עם תלמידים בחטיבת הביניים ובתיכון, שזה הגיל המדובר עליו. אני מציעה שאולי ילמדו בשנים הקרובות את נושא פסיכולוגיה התפתחותית של הילד בעידן הטכנולוגי החדש בעיקר להתייחס לגיל ההתבגרות.

אוטונומיה בית-ספרית למען יעילות ושיפור: מקרה ישראל

בקורס סוגיות במדיניות החינוך היה נושא האוטונומיה מעניין ללמוד, שמדבר על נושא השוויון יש ערך עליון, והחינוך הוא האמצעי העיקרי לאיחוד האוכלוסיה, היה צורך בבנית בתי-ספר ובאימון למורים טובים. למרכז ההחלטות ולא לגרום לאי שוויון. המעבר ממערכת חינוך ממורכזת לבתי-ספר בניהול עצמי (SPM) מחולק לשלושה שלבים.
שלב "א" (1970-1980): הרעיון המרכזי בתכנית המחודשת היה לעודד יוזמה על-מנת שמקצועות הבחירה ירכיבו 25% מתכנית הלימודים.
שלב "ב" (שנות ה 90): נכנסה יוזמה חדשה לפתח מודל של בית-ספר בניהול עצמי (SBM). ונוסדה ועדה. ובסיום דיוני הועדה סוכם שבית הספר לא יהיה אוטונומי לחלוטין.
שלב "ג": ב-2004 כוח המשימה דורש רפורמה חדשה מקיפה ורדיקלית. ההמלצה היא להשלים את מה שהתחילו בשנות ה-70 וללכת עד הסוף עם ה-SBM. מהמלצות הנוספות שקבלו תוקף היו: הארכת יום הלימודים ל-8 שעות, הורדת יום משבוע הלימודים הורדת גיל חינוך החובה לשלש, הגדרת סטנדרטים ומערכת הערכה חינוכית מרכזית חדשה, הוספת שעות ליום העבודה של המורה.
גם הרפורמה הזו הביאה לחיכוכים. גופים רבים חשו שהרפורמה מאיימת על תפקידם.

מסקנות: מחקרים מסוימים (בשלבים מוקדמים) הראו שהשיטות לא השפיעו במיוחד על שיפור המערכת. אולם התעקשותם של מורים ברחבי הארץ להישאר בשיטה מעידה על הערכה ארצית כלפי הרפורמה. שיטת ה- SBM כמדיניות לשיפור בתי-הספר תפסה תאוצה בשנות ה-1990 אולם מתחילת שנות ה-2000 העניין בה הולך ופוחת. הסיבה לכך אינה שיש מי שמטיל ספק בטיב השיטה או נכונותה הגברת היעילות של בתי-ספר באמצעות אוטונומיה וגמישות נמצאת באג'נדה של מערכת החינוך בישראל, על הכתוב. אולם באופן מעשי, היא לא מתקיימת. כיום, בתחילת 2006, הרעיונות שמאחורי ה-SBM משמשים כסלוגנים בלבד. לפי דעתי אני מתייחסת לחומר שלמדתי במאמר הזה שהשינויים במערכת החינוך לפעמים לטובת המורה והתלמיד, התרשמתי שההמלצות על הפחתת ימי הלימוד והוספת שעות הלימוד משפיעות חיובית על הישגי התלמידים.

הפרעות מובחרות אשר ניכרות בגיל הילדות או ההתבגרות

חומר זה שלמדתי בקורס פסיכולוגיה התפתחותית של הילד עניין אותי לכתוב עליו בבלוג שלי.

- אנורקסיה נרבוזה: הפרעת אכילה חמורה, מאפייניה:

• איבוד לפחות 25% מהמשקל הממוצע (הרעבה עצמית בכוונה)
• דימוי עצמי מסולף ולא מציאותי (משוכנעות שמשקלן טבעי)
• הפרעות הורמונאליות לא תקינות עקב הפסקת המחזור החודשי.

- נתונים על המחלה

• העיקר הפרעה של נערות מתבגרות
• שכיחה במעמד הבינוני יותר מאשר במעמד הנמוך
• בדרך כלל מבריקות ומוצלחות בלימודים
• קשה מאוד לטיפול בגלל האמונה של החולה שאין בעיה.

- סיבות אפשריות למחלה

• ליקויים בתפקוד ההיפותלמוס במוח, שאחראי על ויסות הרעב ומשפיע על ייצור ההורמונים.
• תיאוריות פסיכולוגיות מדגישות התעללות מינית בשלבים מוקדמים בחיים, אקלים משפחתי שמונע אוטונומיה של הילדה (כך מרגישה שהגוף שלה אינו שייך לה) ומשפחות שמדגישות קונפורמיות ושהדרך היחידה להתנגד לסמכות היא באמצעות הגוף.
• הבחירה דווקא בגוף יכולה להיות קשורה בדגש שהתרבות של היום שמה על יופי ועל הופעת הגוף.

איפה אנחנו?

גלובליזציה כתהליכים שונים

גלובליזציה כתהליך כלכלי:

• הקפיטליזם כמנגנון להתפשטות מתמדת של שווקים גורם ליצירת השוק העולמי הפועל כיחידת עבודה אחד: ככל שהשוק גדל, המחיר יורד, הביקוש עולה, השוק מתרחב


• תעבורה מהירה וזולה: רוב התוצרים המשתתפים בשוק הגלובלי הם מוצרי מידע שניתן להעבירם ממקום למקום ללא עלות, בזכות הקונקטיביות שמעניקות הטכנולוגיות הדיגיטליות.


• תופעות של איחוד שווקים, איחוד מטבעות, חברות בינלאומיות.


• בשוק העבודה: תופעות של הגירת עבודה, מיקור חוץ, עבודה מרחוק.

גלובליזציה כתהליך פוליטי:

• קיימים יותר ויותר נושאים שדורשים טיפול ברמה הגלובלית ובשת"פ בינלאומי כמו התחממות גלובלית, איכות הסביבה, טיפול בעוני, אסונות טבע, וכד'. נוצרות יותר ויותר "קהילות בינלאומיות" שעוסקות בתחומים אלו (גרין-פיס וכד')
• בגלל שהכלכלה היא גלובלית קיים אינטרס "לאומי" לשמור על מצב פוליטי יציב ברמה הבינלאומית . כל שינוי במצב פוליטי במקום כלשהו בעולם יכול להשפיע קשות על כלכלות במקום אחר על הגלובוס.
• תהליך המעביר חלק מתפקידיה של המדינה למישור הבינלאומי מחליש את מדינת הלאום כגוף האמון על הסדר והבטחון האישי של הפרט (האזרח).

גלובליזציה כתהליך תרבותי:

• תהליך של "אמריקניזציה", שמטשטש זהות מקומית/לאומית. מייצר תרבות בינלאומית אחידה. בכל מקום אותה מוזיקה, אותו לבוש, אותן תוכניות טלויזיה וכד'.
• תהליך התורם להגדלת הפערים בין אלו המחוברים לתהליך לאלו הנפגעים ממנו. "תיירים ונוודים": הנהנים מהגלובליזציה מול המתנגדים לגלובליזציה. עליית הפונדמנטליזם כריאקציה לגלובליזציה.

ELGG עוד רשת חברתית

אלגג מגיעה עם מערכת ניהול משתמשים מתקדמת, מערכת ניהול, רשת חברתית, תגים לכל פעילות באתר, תמיכה בינלאומית, תבניות מנוע מתקדמות, יישומונים והרבה יותר. אם אתה צריך פונקציות ותכונות אשר מערכת אלגג אינה מציעה בשליפה מהכובע, ישנם מספר אפשרויות:
· הוסף עוד פלגין ורכיבים, לדוגמא – בלוג, פורום, סימניות ועוד...
· פתח בעצמך תכונות, או שכור מישהו לעשות זאת בעבורך.

מה עומד מאחוריי מערכת אלגג ?
צדק, משפט וחופש !
ועכשיו ברצינות, אלגג לא עומדת מאחוריי הצהרות גדולות. אלגג היא על שם עיר בשוויצריה. אך בכל אופן אם אתה מעדיף באופציה נוספת, משמעותה הוא גם מוז (צבי אמריקאי) בשפות רבות.

מהם המקורות של מערכת אלגג ?
הגרעין של מערכת אלגג פותח בחברה הנקראת Curverider . כמערכת קוד פתוח היא התפתחה במקומות שונים ע"י מפתחים רבים.

מהם התכונות אותם אתה מקבל ?
אלגג מגיעה עם מערכת ניהול משתמשים מתקדמת, מערכת ניהול, רשת חברתית, תגים לכל פעילות באתר, תמיכה בינלאומית, תבניות מנוע מתקדמות, יישומונים והרבה יותר. פרופיל משתמש - הגדרת פרופיל משתמש לרשת חברתית וניהול שדות עפ"י הרשאות גישה. העלאת תמונה פרטית, עדכון שדות פרטיים (טלפון, כתובת, אמייל, מיקום תחביבים, כישרונות ועוד).
מערכת הרשאות פרטית למשתמש - בעזרת מערכת זו יוכל כל משתמש להגדיר הרשאת גישה לאזורים המשויכים לפרופיל המשתמש. לדוגמא כל משתמש יוכל להגדיר האם שדה מסוים בפרטיו בפרופיל האישי יהיה נגיש לקבוצות מסוימות (פרטי, לחברים, לכולם, למחוברים, לחברי הקבוצה).
פורום - מערכת פורומים מתקדמת בשליטה אישית, כל משתמש יוכל לפתוח דיון בכל נושא ולהגדיר את סטטוס הדיון בכל שלב ולאפר גישת הרשאה עפ"י קבוצות מוגדרות.
לפותח הדיון ניתנת האפשרות למחוק הודעות לא הולמות את חוקי האתר/הדיון.
סרטונים - אפשרות להעלאת קבצים מהמחשב לשרת (ניתן לנטרל אפשרות זו בכדי למנוע העלאת קבצים מרובה לאחסון האתר - מומלץ), העלאת קישורים לסרטונים באתרים מובילים
כגון: YouTube , Google video וכל אתר אחר המאפשר צירוף קבצים.
תמונות - העלאת תמונות מאתרים תומכים ו/או העלאת תמונות מהמחשב הפרטי ויצירת תיקיות פרטיות או ציבוריות , ניתנת אפשרות לתיוג התמונות והעלאת תגובות. ניתן להוסיף תוסף לדירוג תמונות.
קבוצות - יצירת קבוצות ע"י משתמשים והרשמה לקבוצות. לכל קבוצה יש אפשרות לדיונים סגורים, העלאת קבצים פרטיים לקבוצה, פתיחת בלוגים קבוצתיים, ויצירת אלבומים פרטיים לקבוצה. ניתן להגדיר דרגות הרשאה עבור כל קבוצה לצורך פרטיות ע"י מנהל הקבוצה.
העלאת קבצים - העלאת קבצים בפורמטים שונים (Word, PDF, Excel, Jpg ועוד) לצורך שיתוף בין חברי קבוצה ו\או משתמשי האתר.
פרסומות - שילוב קודי פרסומות מאתרים תומכים (Google ואחרים) בנוסף ניתן להוסיף באנרים בפורמטים תומכים לצורך מכירת שטחי פרסום והגדלת רווחים באתר.
בלוגים - פתיחת בלוגים אישיים למשתמש והעלאת מאמרים, ניתן להוסיף תגובות לבלוגים ודירוגי משתמשים.
סקרים - פתיחה וסגירה של סקרים ע"י משתמשים בכל נושא.
מערכת צ'אט - ממשק ויזואלי נעים למשתמש לצורך ניהול שיחות עם חברי המשתמש בסגנון רשת פייסבוק.
משחקים - שילוב משחקים להעברת הזמן ולחוויה ברשת, ניתן לשלב עדכון תוצאות יחסי למשתמשי האתר ו\או חברי המשתמש.
דואר - תיבת דואר פרטית למשתמש ניתן לשלב עורך תוכן מתקדם ושילוב תמונות וחיוכים בהודעות. עדכון להודעות נכנסות בכל דף אשר המשתמש נמצא ללא צורך בבדיקת תיבת הדואר.
פוסטים ברשת - שילוב הודעות מהירות ברשת בסגנון רשתות חברתיות אחרות (facebook, twitter ועוד), מה אתה חושב עכשיו ? משתמש הוא... (ניתן להגדיר שם תיבה בהתאם לדרישות ואופי האתר).
למה מערכת אלגג ולא להשתמש ברשתות חברתיות אחרות ?
כולנו יודעים כמובן כי רוב היכולות שציינו קיימות באתרים אחרים ברשתות החברתיות השונות כגון: facebook, twitter, myspace ועוד... אך כארגון אתה רוצה רשת אחת המרכזת את כל פעילי הארגון הקשורים לתוכן האתר ולאו דווקא את כל האחיינים והמשפחה שלך ברשת הזו. ברשת נפרדת כזו לארגון שלך תוכל לשלב תכנים הקשורים לאופי האתר ולהעביר מידע שתרצה להעביר באופן בלעדי רק לחברים הרלוונטיים לתוכן המפורסם.

התפתחות מוסרית על פי התיאוריה של קולברג

קולברג, שהיה תלמידו של פיאז'ה והושפע ממנו בתחום ההתפתחות המוסרית, מביא לפנינו תיאוריה, שעל פיה מחולקת התפתחות זו ל- 3 רמות, ובכל אחת מהן 2 שלבי משנה. בבסיסה של התיאוריה עמדה ההנחה שהרמה השכלית של הילד משפיעה על קצב ההתפתחות של השפיטה המוסרית- השפיטה המוסרית של ילד בעל רמה שכלית גבוהה מתפתחת בקצב מהיר יותר משפיטתו המוסרית של ילד בעל רמה שכלית נמוכה, אף על פי ששניהם בני אותו גיל. לדעתו, התפתחות החשיבה הלוגית דרושה להתפתחות החשיבה המוסרית וקובעת את גבולותיה.

המחקר של קולברג
את ההנחות המרכזיות שלו הסיק קולברג ממחקר אורך שערך, בו בדק 75 בחורים במשך כ10 שנים. במחקר הוא הציג בפני הנבדקים דילמות מוסריות העומדות בפני דמויות שונות, והעלה בפניהם שאלות בנוגע לדילמה זו. לדוגמא- הסיפור על היינץ שבפניו עמדה דילמה מוסרית כאשר אישתו גססה ממחלה קשה אך לא היה לו כסף בכדי לממן את התרופה היקרה למחלתה, על כן היה צריך להחליט אם לגנוב מהרוקח את התרופה או לא.
בניתוח התשובה של הנבדק לשאלות כמו- מה על היינץ לעשות? האם גניבה מהרוקח במקרה הזה היא מעשה רע? מדוע? לא התייחס קולברג לעצם השיפוט, אלא לנימוקים שהעלו הנבדקים להסברת שיפוטיהם- ההנמקה מורה על השלב בו הוא נמצא.

שלבי ההתפתחות
שלוש הרמות אותן מתאר קולברג הן הרמה הקדם-קונבנציונלית, הרמה הקונבנציונלית והרמה הבתר-קונבנציונלית, כשבכל אחת שני שלבים.
רמה ראשונה- מוסר קדם קונבנציונלי:
השיפוטים המוסריים ברמה זו מונחים על ידי תגובות החברה ומתאפיינים בחשיבה אוגצנטרית- ראיית העולם מנקודת המבט האישית בלבד. הרמה הזו היא הרמה של רוב הילדים מתחת לגיל 9, קצת מתבגרים ורמת עבריינים קרימינליים מתבגרים ומבוגרים.
שלב א: שלב 'הציות ועונש' שבו השיפוט המוסרי מכוון על ידי החשש מעונש וניסיון למניעתו. אין בשלב זה כבוד לסמכות, אלא כניעה לאלה שבידם הכוח להעניש, ויש לילד קושי לשקול את שתי נקודות המבט שמציבה כל דילמה מוסרית.
שלב ב: שלב 'אני ואפסי עוד' שבו השיפוט המוסרי נובע מהרצון לקבל שכר. בשלב זה הפרט נתפס כפועל ממניעים אישיים בלבד, ומודע לכך שיש נקודות מבט שונות לדילמה מוסרית, אך הבנה זו היא פשטנית מאוד.
רמה שנייה- מוסר קונבנציונלי:
ברמה זו הסדר החברתי חשוב לשיפוט המוסרי ויש לשמור עליו בכל מחיר. יש תשומת לב לכללים ולציפיות של החברה ותמיכה בסדר החברתי. הרמה הקונבנציונלית היא הרמה של רוב המתבגרים והמבוגרים שבחברתנו ובחברות אחרות.
שלב ג: שלב 'ילד טוב, ילדה טובה', שלב שבו הילד מבקש להצטייר כנחמד וטוב בעיניי אחרים, ובהתאם לכך מכוון את מעשיו. היכולת שלו לראות דברים מנקודות מבט שונות מאפשרת לו לצפות מה אנשים אחרים חושבים ומרגישים. עניינה של המוסריות בשלב זה הוא הסתגלות לציפיות של האחרים, ולכן היא מחייבת הבנה והתחשבות בנקודת הראות של הזולת.
שלב ד: שלב 'לעשות מה שצריך'. בשלב זה נוסף ממד של חובה חברתית וכבוד לסמכות. המניע המוסרי הוא רצון למנוע התערערות הסמכות והרצון להצטייר באור חיובי אינו מצומצם לאנשים פרטיים שהילד מכיר, אלא משתרע על החברה כולה.
רמה שלישית- מוסר בתר קונבנציונלי:
ברמה זו מוקד השיפוט המוסרי עובר לאדם עצמו. אלו שהגיעו אליה כבר אינם מקבלים את הציוויים המוסריים- חברתיים כמובנים מאליהם, אלא מנסים להגדיר מוסר במונחים של עקרונות וערכים מופשטים. הרמה הבתר (על) קונבנציונלית מושגת על ידי מיעוט מבוגרים, והיא מושגת לאחר גיל 20.
שלב ה: שלב 'חוזה חברתי' שבו השיפוט המוסרי נעשה מתוך הרגשת מחויבות אישית כלפי הסדר החברתי, ומושם דגש על תהליכי שיפוט המאפשרים לשנות את החוק ופרשנותו כאשר יש לכך סיבה אתית וכבדת משקל. המוסריות מעוגנת בחוזה החברתי, מכירה בזכויות הפרט ובתוקפו של החוק שהתקבל באופן דמוקרטי.
שלב ו: שלב 'בחירה אישית של עקרונות אוניברסליים'. השלב הגבוה ביותר בסולם ההתפתחות המוסרית, שבו המצפון האישי של הפרט תופס מקום מרכזי. בשלב זה עולה המוסריות לרמה של עקרונות כוללניים המדריכים את ההתנהגות, והפרט חש שעליו לנהוג לפיהם על מנת להימנע מגינוי עצמי. יכולתו של הפרט לבחון הרבה נקודות מבט מגיעה לרמה הגבוהה ביותר.

הפער הדיגיטלי בישראל

בישראל רוב האוכלוסייה משתמשת במוצרים דיגיטליים מסוימים, לכן עיקר הפער הוא בין אוכלוסיות ממוחשבות ומחוברות לאינטרנט לבין אוכלוסיות שאינן כאלה. מנתוני סקר שביצע משרד האוצר בשנת 2005 עולה כי הפער הדיגיטלי המשמעותי קיים בקבוצת בעלי ההשכלה הנמוכה (יסודית). אחריהם, בפער פחות בולט, היו בעלי הכנסה מהחמישון התחתון, מבוגרים מעל גיל 65 ויוצאי עדות המזרח - דור ראשון בארץ. אחוז המשתמשים במחשב בישראל הוא מהגבוהים באירופה. לעומת זאת ישראל נמצאת רק במקום ה-12 באחוז חדירת האינטרנט בעולם אחרי ארצות הברית, אנגליה, איטליה, צרפת, דרום קוריאה ואחרות.
בישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט "מחשב לכל ילד" לצמצום הפער הדיגיטאלי ,בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים. בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת "תפוח" המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת. בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם "להב"ה" שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת "מחשבה טובה" ששמשה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים. בשנת 2010 הוקמה עמותת "הקנטינה" שמטרתה להקים מרכז טכנולוגי, אשר יסייע לפעילות צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, תוך שימוש בקוד פתוח.

עכביש גוגל-כיצד זה עובד?

כיצד עובד הרובוט של גוגל ומה לעשות כדי שאתר אינטרנט יזכה למיקום גבוה בתוצאות החיפוש?

שיווק באינטרנט הוא תחום רחב הפונה לכמה קהלים. אחד מהקהלים הוא הרובוט של גוגל, הסורק את האתרים וחורץ את גזר דינם- מי יהיה בתוצאות הראשונות של מנוע החיפוש, ומי בקיצן. לרובוט של גוגל יש כמה עכבישים, הסוקרים את האתרים ומדרגים את מידת חשיבותם בצורה אוטומטית בהתאם לפרמטרים מסויימים.

מה בודק העכביש של גוגל לפני שהוא קובע את מיקום האתר בתוצאות החיפוש?

1. מידת הרלוונטיות של האתר לתחומו.
2. מידת הרלוונטיות של הדפים הפנימיים של האתר לנושא האתר ולדף הבית.
3. כמות הקישורים המפנים אל האתר.
4. בנייה ידידותית למנועי החיפוש- קודים ברורים, תוכן שאיננו נמצא רק בפלאש כיוון שגוגל אינו יכול לקרוא אותו, קצב הורדה סביר, אתר המתנהל בצורה תקינה מבחינת הורדות ועוד.
5. תדירות עדכון התכנים.
6. כמות התוכן באתר-האם מדובר בתכנים ארוכים ועשירים, או בתכנים קצרים ודלילים?
7. מידת הפופולאריות של האתר.

האתרים שיוצבו במקומות הגבוהים ביותר במנועי החיפוש יהיו האתרים הרלוונטיים לתחומם, שהדפים הפנימיים של האתר רלוונטיים לנושא המופיע בדף הבית של האתר, שיש להם כמות גדולה של הפניות מאתרים אחרים, שהבנייה שלהם ידידותית למנוע החיפוש ומאפשרת לגוגל לקרוא אותם, שמתעדכנים בתדירות גבוה ומלאים בתוכן עשיר.

את מידת הפופולאריות של האתר קובע העכביש לפי כמות הגולשים באתר, לפי אזכור שם האתר או מילים הייחודיות לאתר הזה באתרים אחרים ולפי כמות ההפניות שיש לאתר מאתרים אחרים.

את מידת הרלוונטיות של האתר ודפיו קובע עכביש גוגל לפי מספר פרמטרים: טייטלים, כותרות פנימיות, מילות מפתח וקישורים בדף.