בישראל רוב האוכלוסייה משתמשת במוצרים דיגיטליים מסוימים, לכן עיקר הפער הוא בין אוכלוסיות ממוחשבות ומחוברות לאינטרנט לבין אוכלוסיות שאינן כאלה. מנתוני סקר שביצע משרד האוצר בשנת 2005 עולה כי הפער הדיגיטלי המשמעותי קיים בקבוצת בעלי ההשכלה הנמוכה (יסודית). אחריהם, בפער פחות בולט, היו בעלי הכנסה מהחמישון התחתון, מבוגרים מעל גיל 65 ויוצאי עדות המזרח - דור ראשון בארץ. אחוז המשתמשים במחשב בישראל הוא מהגבוהים באירופה. לעומת זאת ישראל נמצאת רק במקום ה-12 באחוז חדירת האינטרנט בעולם אחרי ארצות הברית, אנגליה, איטליה, צרפת, דרום קוריאה ואחרות.
בישראל פועלים מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת 1995 הוקם פרויקט "מחשב לכל ילד" לצמצום הפער הדיגיטאלי ,בחסות משרד ראש הממשלה, באמצעות חלוקת ערכות מחשב בבתי אב נזקקים. בשנת 2000 הקימה קבוצת אידיבי את עמותת "תפוח" המתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת. בשנת 2001 הקימה הממשלה את מיזם "להב"ה" שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. בשנת 2003 הוקמה בירושלים עמותת "מחשבה טובה" ששמשה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים. בשנת 2010 הוקמה עמותת "הקנטינה" שמטרתה להקים מרכז טכנולוגי, אשר יסייע לפעילות צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, תוך שימוש בקוד פתוח.
תגובה 1:
היי פוזיה
לפיי לישראל יכולת מדעית מצוינת, מוסדות אקדמאים מתקדמים והישגים טכנולוגיים מרשימים בכל קנה מידה.
רוב המוצרים שאנו רואים מסביבנו – מיובאים. כל מוצרי הצריכה הרגילים, כל כלי העבודה, כל המתכות, כל האנרגיה שאנו צורכים, טקסטיל, רוב המזון, מוצרי טכנולוגיה, תעשיית מוצרים צבאיים ועוד.
הוסף רשומת תגובה