מה זה למידה?

המושג למידה מתקשר בדרך-כלל לבית-הספר, למורים, לשיעורים וכדומה.

בפסיכולוגיה למושג למידה יש משמעות אחרת: שינויים, שחלים בנו בעקבות התנסויות שונות. שינויים אלה יאפשרו לנו בעתיד לפעול באופן אחר מזה שפעלנו קודם.

אם כן, בפסיכולוגיה המושג למידה מתייחס להתנהגויות חדשות, שנרכשות במהלך החיים. מההיבט של הפסיכולוגיה כל חיינו אנו לומדים. כך, לדוגמה, אנו לומדים להרגיש (למשל: ממה לפחד), אנחנו לומדים מיומנויות חברתיות, כישורי חיים וכדומה.

הנושאים בפרק הלמידה:

הגדרת הפסיכולוגיה את הלמידה שונה מהמובן שלה בחיי היום יום. 
ההגדרה היא: שינוי קבוע בהתנהגות הנובע מהתנסות

שינוי קבוע משמעו שאין מדובר בתופעה זמנית, חולפת, אלא בתופעה יציבה.
דוגמה: אדם, שלמד הקלדה בשיטה העיוורת, מקליד בקצב של 15 מילים בדקה. 
השינוי הוא קבוע, משום שקודם הוא לא ידע להקליד, וכעת הוא יודע להקליד.

התנהגות: כל מה שאדם עושה, חושב ומרגיש, ומבחינים בין התנהגות גלויה לבין התנהגות סמויה. כדי לבדוק אם חל שינוי קבוע בהתנהגות של פרט כלשהו, נעקוב אחרי התנהגותו הגלויה. אם כן, המדד לבדיקת הלמידה הוא הביצוע! אך ייתכן, שהלמידה תגרום לשינוי בהתנהגות הסמויה, ולכן לא יהיה לה ביטוי גלוי (זמני או קבוע)
דוגמה: לאחר שאדם צופה בחברו, המבצע התנהגות לא רצויה ונענש עליה, סביר להניח שהוא יימנע מהתנהגות זאת. אם כן, אמנם התרחשה למידה, אך אין לה ביטוי בהתנהגות הגלויה.

התנסות יכולה להיות אישית, שהלומד נטל בה חלק פעיל, או עקיפה, דהיינו: מניסיונם של אחרים.
דוגמה: לאחר שילד מקבל מחמאות על פעולה שביצע, הוא ישוב ויבצע פעולה זאת בשל המחמאות שקיבל. זאת התנסות אישית. אבל גם חברו, אשר ראה אותו מבצע את הפעולה ומקבל עליה מחמאות, יכול לבצע אותה, כדי לקבל את אותן המחמאות. החבר למד מניסיונם של אחרים.

לדעתי אני מסכימה לדברים האלה, כך שחל שינוי בעיקר בהתנהגות שזה דרך התנסות, ולדעתי ההתנסות מובילה לחיוביות לאותו אדם וגם לצופים בהתנסותו. כפי שתואר בדוגמה, וזה צעד טוב ומוביל לשינויים חיוביים בכל מיני תחומים של תהליכי למידה.

"על ספרים ומחשבים "- מהבלוג של גילה בן הר

בשבועות האחרונים קראנו כולנו את הכתבות שדנו בניתוח המחקר שמצביע על כך שקריאת ספרים מביאה להעלאת הישגי התלמידים בלימודיהם, לעומת שימוש במחשב בבית שלא בהכרח יביא להעלאת ההישגים. (לכתבות: מדה מרקר ומקפטן אינטרנט).


המסקנות שהסיקו כותבי הכתבות שגויות לטעמי ומצביעות על חוסר הבנה של הסוגיה המרכזית.

מדוע אני טוענת כך?

בעשור האחרון מתפרסמים מחקרים רבים שמצביעים על-כך שקריאת ספרים על-ידי הילדים מפתחת ומעשירה את אוצר המילים, מקנה יכולת להבנת הנקרא ומעניקה כלים לשיפור ההבעה בכתב. במקביל מראים מחקרים אחרים (מחקר לדוגמה) שעבודה באמצעות מחשב בבית-הספר ובבית יכולה גם היא לתרום להעלאת ההישגים.שימוש במחשב בבית לא בהכרח יביא לשיפור ההישגים, אך בהחלט יכול לסייע בשיפור מיומנויות העבודה מול המחשב (כמו איתור מידע, ארגון המידע ועוד) אבל אם הייתה הבניה של דרישות פעילות מול מחשב שמתחילה בבית הספר וממשיכה בבית, יש סיכוי שהיינו רואים גם שליטה טובה יותר במיומנויות וגם שיפור בהישגי התלמידים.

לא נכון לדעתי להשוות בין קריאת ספרי קריאה על-ידי התלמידים לבין עבודה מול מחשב.אלה שני רכיבים שונים לחלוטין וחובה על כולנו לחשוף את הילדים לקריאה רבה של ספרים.מבחינתי, לא רלוונטי אם הספר הוא מודפס או דיגיטלי, החשיבות היא לעודד את הילדים לקרוא כמה שיותר.

תפיסה אחרת להערכת מיומנויות של לומדים במאה ה21

אחד המאמרים המעניינים והחשובים באסופת המאמרים החדשה “21st Century Skills: Rethinking How Student Learn”,  ד"ר Douglas Reeves, מאנשי החינוך הידועים בארה"ב ( מייסד The leadership and learning center), הציע, באוספת המאמרים החדשה "מיומנויות המאה ה-21: חשיבה מחדש על איך התלמיד לומד", תפיסה פדגוגית אחרת להערכת המיומנויות של המאה ה21 . הוא מציע לגבש מחדש את מערכת ההערכה לגבי מיומנויות למידה על בסיס הנדבכים הבאים:

• למידה פעילה לא רק של מה שהתלמיד יודע אלא גם מה שהתלמיד מסוגל להפיק מהידע,
• הבנה ( כיצד הלומד יכול ליישם מעקרונות שלמד לתחום דעת זה או אחר) ,
• שיתוף בידע שנצבר ( כיצד עמיתים ללמידה חולקים ביניהם ידע שנרכש על ידם ומשלימים ידע זה) ,
• חקרנות ותגליתנות ( מה למד התלמיד מעבר לגבולות הצרים של השיעור , על אילו תפיסות שגויות התגבר הלומד וממה הפיק מכך),
• הפקה ויצירה ( אילו רעיונות, או הבנה מעמיקה יותר יכול הלומד להציע בעקבות מה שלמד או חקר ).

לא מדובר בנדבכי הערכה אותם יש למדוד באופן סדרתי , אך יש לשלב אותם בתכניות לימוד חדשניות לא רק כהערכה יחידני, אלא גם כהערכה קבוצתית של תלמידים (group assessments) . נקודת המוצא לתפיסה שמציע ד"ר Douglas Reeves היא שהתלמיד או הלומד בימינו אינו רק צרכן מידע שנדרש לעבור בחינות סטנדרטיות ונורמטיביות אלא לומד ייחודי וסקרן המסוגל לבדל עצמו ביחס לאחרים בתפיסת הידע שלו , היצירתיות ,ובדרכי הפקת המידע שהציע וגיבש.

אתרי משנה לכיתות ביה"ס- מאפיינים עיקריים באתרי האינטרנט של בתי הספר בישראל 2010

עמי סלנט כתב " אחד מהמאפיינים של התפתחות אתרי האינטרנט בבתי הספר בארץ הוא קיומם של אתרי משנה לכיתות ביה"ס, תופעה חדשה יחסית המעידה על מודעות רבה יותר של מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך ביישוב לחשיבות הנושא. מבדיקה מדגמית שערכנו בכמה עשרות אתרי בתי ספר באינטרנט נמצא כי רק כ20% מהמורים עושים שימוש בכלים המתוקשבים המוצעים להם לניהול סביבת הכיתה באינטרנט וליצירת אינטראקציה מתוקשבת עם התלמידים. עם זאת, יצוין כי לפני שנה היה היקף השימוש באתרי כיתות באינטרנט רק כ5% מכלל המורים בביה"ס. כך שבראייה כוללת יש התפתחות של הנושא ומורגשת המודעות של הנהלות בתי הספר לכך.
עוד נמצא כי במרבית הכיתות אין המורים יוצרים דיון כיתתי באינטרנט (בדומה לפורום מתוקשב) למרות שקיימים כלים מתוקשבים ידידותיים לצורך כך באתר הכיתה. המורה והמחנך הרוצה להשתמש באתר אינטרנט ולנהל אותו כקהילה לומדת יכול למצוא היום יותר מתמיד, מגוון כלים מתוקשבים שפותחו עבורו, ביניהם העלאת מסמכים משותפים, העלאת תמונות, יצירת רשימות, יצירת סקרים , העלאת משימות לכיתה, העלאת שיעורי בית לכיתה, העלאת הודעות על שיעורי בית מערכת שעות , העלאת מצגות, יצירת קישורים , יצירת דיון כיתתי באתר, תגובות התלמידים בכיתה , יצירת ספריית קבצים כיתתית ועוד. "

עבודה "מתוקשבת" של המורה מחייבת הקצאת זמן שעבורו הוא אמור להיות מתוגמל! אז מה הפלא שמורים לא יוצרים דיון כיתתי באינטרנט?

קריטריונים להערכת כלי ההערכה

תוצאות ההערכה תלויים במידה מכרעת במאפייני כלי ההערכה. כלי הערכה שאינו עומד בקרטריונים של מאפייני כלי "טוב" יכול להוביל לתוצאות ולהסקת מסקנות שגויות או מוטות שעל פיהן בנויות החלטות אסטרטיגיות שיובילו את "הארגון" לתהום.
כלי הערכה ייבדק עפ"י הקרטריונים הבאים:

אובייקטיביות
ההערכה אובייקטיבית כאשר כל האנשים שמתבססים על אותו מידע מגיעים לאותן מסקנות.

מהימנות
ההערכה מהימנה כאשר התוצאות שמתקבלות ממדידה אחת דומות מאוד לתוצאות שמתקבלות ממדידות חוזרות באותו כלי או לתוצאות שמתקבלות משימוש בכלי-הערכה דומים - בתנאי שלא חל שינוי במושא ההערכה.

תוקף
ההערכה נחשבת לתקפה כאשר כלי ההערכה בודק מה שהוא אמור לבדוק. כלומר, הנתונים שהמעריך אוסף צריכים להיות קשורים באופן ברור למושא ההערכה:
מבחן הישגים תקף במתטיקה צריך לבדוק הישגים של התלמידים במתמטיקה ולא, למשל, את ידיעת העברית שלהם.

תוקף חיצוני:
לממצאי ההערכה יש תוקף חיצוני כאשר אפשר לנבא על סמך הממצאים גם לגבי קבוצות אחרות. למשל: כאשר אפשר להשתמש בנתונים שנאספו בהפעלת התכנית בשלב הניסוי כדי לנבא על הצלחת התכנית גם בכיתות אחרות, יש להערכה תוקף חיצוני.

קריטריון החשיבות
כאשר יש שימוש בקריטריון החשיבות, המעריכים נדרשים לקבוע באיזה מושא-הערכה הם יתמקדו, ובאיזה סדר הם יציגו את שאלות ההערכה שלהם על פי סולם חשיבות.

קריטריון השימושיות
כלי הערכה צריך להיות נוח לשימוש, זול וחסכוני בזמן.