החינוך הערבי - תמונת מצב ומבט לעתיד

המנהיגות הערבית: חל שינוי גדול בעמדת ערביי ישראל כלפי מדינת ישראל אורח החיים הדימוקרטי משטר החוק והמשפט סייעו לתהליך ההשלמה עם קיומה של מדינת ישראל שרוצים לחיות בה. הניצוגות הערבית בכנםת תפסה מקום קבוע ומכובד ואף קשה כיום לקיים קואלציות ללא תמיכת ערביי ישראל בתהליכים מדיניים, פוליטיים וכלכליים. תחושת השייכות הגבירה מאבק למען שוויון זכויות ורוצים שהמדינה תהיה לכל אזרחיה.

מערכת החינוך במגזר הערבי: עם קום המדינה מערכת החינוך הערבית בישראל היתה דלה, היו חסרים מורים ובעלי ידע יבקום המדינה משרד החינוך הקים מחלקה לחינוך ותרבות לערבים שתפקידה להכשיר מורים למגזר. ובעקבות זה החלו רבבות ילדים ללמוד בבתי ספר אך המערכת לא היתה ערוכה לקלוט אותם. בשנות ה-60 התרחב הפער בין החינוך היהודי לערבי, בשנות ה-70 חל שינוי אשר התברר הפער בין שני המגזרים והועלו רעיונות לשיפור המצב וצמצום הפערים. בשנות ה-80 וה-90 היתה מעורבות ההורים לחינוך ילדיהם והיה החינוך בסדר העדיפיות הראשון והחלה תוכניות שיפור ושינוי כמו חומש בתחום הבינוי הציוד, תוכנית חומש לקידום החינוך הערבי, נעשו תוכניות לימוד זהות לאלה של הנהוגות במגזר היהודי וגם מותאמות לצורכי בתי ספר ערביים כמו היסטוריה ואזרחות, חדשנות חינוכית כמו יועצים התגברו על הנשירה של התלמידים בגלל השגים נמוכים, חינוך בנות עלה ורמת ההשכלה של עובדי ההוראה בחינוך הערבי עלה. היתה תופעה של תהליך הנישוי(פמיניזציה) שרוב המורים ביסודי היו מורות. התחילו גם מפקחים ערבים לעבוד ומעמד המורה השתנה והיתה בליטה לחינוך הלא פורמאלי שחל בשנות ה-60 הופעלו קייטנות על פי העקרונות החינוכיים והוקמו בתי תלמיד ונוער ומגרשי משחקים.

לפי דעתי האישית התרחשות השינויים במערכת החינוך הערבית באו כתוצאה מהצורך לאנשי חינוך ולקידום האוכלוסיה והעלאת רמתה בכל מיני תחומים חברתיים כלכליים והשכלתיים ולדעתי זה היה הישג גדול למדינה כי בעקבות חוק לימוד חובה רוב הילדים היו בבתי הספר והשתתפו הבנות בלימודים ועלה מס' המורים המוסמכים וגם אחוז התלמידים הזכאים לבגרות וגם ראיתי עלייה במס' הסטודנטים בהשכלה גבוהה הסקתי מסקנות שכתוצאה לחינוך הערבים היתה שמירה על שקט ושלום.

לדעתי גם צריך להכין אנשי חינוך מתאימים למערכת ויהיו מובילים בחברה ומועדדים את החידושים והשינויים החיוביים למערכת. ואני רואה כדי ליישם תהליכי הוראה ולמידה משמעותיים חייבים להיות אנשי חינוך מוכשרים, חכמים וחזקים וזה מאפשר למידה יעילה והולמת וזה משפר ההוראה בצורה מתמדת.

חדשנות חינוכית

חדשנות חינוכית היא תפישה ויישום של דרך פעולה, המוגדרת בחדשנית על ידי המפעילים אותה,ומבוצעת במטרה לשפר ולהיטיב את ההוויה החינוכית,ככל הניתן.

מרכיבי ההגדרה:

• התנהלות מעשית היכולה להתקיים בבית הספר
• דרך פעולה, ולא רעיונות או מוצרים (לוח חכם)
• מוגדרת על-ידי היזמים והמפעילים
• נושאת עמה הבטחה ומחויבות לשיפור
• להוביל לשיפור ככל הניתן
• ולא יצירת מהפכה כחינוך ו/או שינוי פני החברה

קשיים בהטמעה של חדשנות חינוכית

הטמעה ומיסוד מחייבים פעולה בשלוש רמות:

• רמת תקנונית - בה נקבעים כללים ונוהלי עבודה
• רמה נורמטיבית- אישור החדשנות כמהלך רצוי ומקובל
• רמה קוגניטיבית - הפנמת החידוש כמובן מאליו

קשיים

• תפקידים בליבה הטכנית חיוניים וקשה להחליפם
• תפקידים סימבוליים לא משתלבים בליבה הטכנית
• מחקר על רכז התקשוב - 70% מהמורות ייצגו אותו במפות, אבל רק 32% דייקו בייצוג. יודעים שקיים, אבל לא יודעים בדיוק מה עושה.

למה חדשנות חינוכית לא מאריכה ימים?

• ברירת המחדל מחכה ברקע
• תלויה בתוספת זמנית של משרבים
• תלויה באנשים מסוימים
• איננה נתמכת ערכית (תלבושת אחידה)

תרומותיה של חדשנות חינוכית:

• גיוס משאבים ולגיטימציה
• יצירת תדמית חיובית
• הדלקת ניצוץ בעיניים

לפי דעתי ישנם הרבה אנשים מתנגדים ומתקשים להתמודד עם חדשנות חינוכית, למשל: הטכנולוגיה החדשה, מיחשוב, תקשוב, תלבושת אחידה, אבל לדעתי וכפי שלמדתי, חדשנות חינוכית מתארת שינוי מהותי במשתנה אחד או יותר של המציאות החינוכית, שזה מוביל לשיפור רב במערכת החינוכית או בארגון הקיים.

השינוי הזה מחדש נושאים ומוסיף תפקידים יעילים לאותו ארגון. שזה תמיד מקדם גם המורים וגם התלמידים, ואני רואה בזה צעד חיובי לשיפור המערכת החיובית.

חיפוש מתקדם

נוסף על שיטות החיפוש הרגילות באינטרנט, ישנן שיטות חיפוש מתקדמות.

חיפוש מתקדם פירושו :

• חיפוש מידע גם במאגרי מידע (DataBases) ולא רק בדפי אינטרנט.
• חיפוש בקבצים שנמצאים באתר לא דרך קישורים באתר עצמו.
• שימוש במנועי חיפוש יעודיים לתחום ספציפי מבוקש.
• שימוש במנועי חיפוש הסורקים בעזרת מספר רב של מנועי חיפוש שונים במקביל.
• חיפוש במקורות מוגדרים (למשל: חיפוש רק בכותרות עיתונים, או רק באתרי חברות מסחריות וכדו').

 חיפוש מתקדם יעשה בדרך כלל בעזרת מנועי חיפוש בעלי יכולות כאלה. יש מנועי חיפוש מתקדמים שאף מצריכים התקנה של רכיב תוכנה על המחשב.

מנועי חיפוש מסוימים מציינים ליד כל תוצאה את רמת הקשר שלה לחיפוש  והסבירות שהיא תענה על הבקשה.

מתי לעבור לחיפוש מתקדם?

א.      אם מחפשים דווקא סוג מידע ספציפי: תמונה, קובץ קול, כותרת בעיתון, קובץ וידאו, כתבה, ספר וכו'.

ב.      אם מחפשים מידע רגיל ועוד לא מצאנו את המידע המבוקש בשיטת החיפוש הרגילה (חוסר מידע)

ג.       אם יש עודף מידע אבל לא מספיק רלוונטי. (ולא עזרה הוספת מילות חיפוש לצמצום מספר התוצאות מבלי לאבד את המיקוד לנושא)

ד.      אם דרוש מידע על תחום מאוד מוגדר שמראש ידוע שאין עליו הרבה חומר.

ה.     אם התקבלו במנוע חיפוש רגיל הרבה מאוד תוצאות "ומרוב עצים לא מוצאים את האתר" - ולא עזר לסנן אותן בעזרת הגדרת מילות חיפוש חדשות.

לדעתי, כפי שלמדתי על חיפוש מתקדם אפשר לגלוש באינטרנט ולחפש מידע רב באמצעות יותר משיטה, וזה נותן יכולת ומיומנות של רכישת מידע רב תוך זמן קצר ומהיר בהרבה תחומים והיבטים שונים.

מנועי חיפוש

מנוע חיפוש הוא תוכנה המשמשת לחיפוש פריטי מידע במאגר מידע גדול. כיום, היישום הנפוץ ביותר של מנועי חיפוש הוא חיפוש דפים ברשת האינטרנט, אך קיימים גם מנועי חיפוש שמטרתם לחפש במאגרי מידע הנמצאים באופן מקומי במחשב.

מנועי חיפוש פותחו החל משנת 1990. בשנת 1994 יצא לשוק WebCrawler, שהיה מנוע החיפוש הראשון שהיה הראשון ששילב חיפוש בטקסט שבגוף האתרים ולא רק בכותרות האתרים. מנוע החיפוש המסחרי הגדול של התקופה היה לייקוס, שפותח על ידי מייקל מלודין מאוניברסיטת קרנגי מלון. בעקבות הצלחתו של לייקוס פותחו מנועי חיפוש נוספים. מנועי חיפוש באינטרנט נבחנים על ידי הגולשים לפי איכות התוצאות שהם מספקים, ובהתאם לכך מאז שנת 2001 שולט מנוע החיפוש גוגל בשוק מנועי החיפוש.

מנועי החיפוש סורקים את רשת האינטרנט בחיפוש אחר דפים באמצעות שימוש בזחלן אינטרנט. הזחלן מעביר עותקים של הדפים שנסרקו למנוע האינדקס לצורך פירוק הדף למרכיביו ובניית מאגר מידע של תוכן הדפים. בעת ביצוע חיפוש נשלחת שאילתה למאגר המידע, המידע המתקבל כפלט מוצג למשתמש על פי מידת הרלוונטיות שלו כתוצאת החיפוש.

לפי דעתי מנועי חיפוש הם כלים מאוד טובים לאדם שהם תורמים מאוד ועוזרים לאַתֵר מידע ושלוף אותו בצורה מהירה.